Zevachim 227

Kapitel 227

א בשלמא רובע ונרבע משכחת ליה דאקדשינהו מעיקרא והדר רבעו

1 Allerdings kann diesbeim aktiv oder passiv zur Bestialität verwandten vorkommen, wenn man es nämlich vorher geweiht und nachher zur Bestialität verwandt hat,

ב אלא מוקצה ונעבד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו בקדשים קלים ואליבא דר' יוסי הגלילי דאמר קדשים קלים ממון בעלים הוא

2 wieso aber kann es beim zum Götzendienste abgesonderten und angebeteten vorkommen, niemand kann ja das verboten machen, was nicht ihmgehört!? – Bei Minderheiligem, und zwar nach R. Jose dem Galiläer, welcher sagt, Minderheiliges sei Eigentum des Besitzers.

ג דתניא (ויקרא ה, כא) ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממונו דברי רבי יוסי הגלילי

3 Es wird nämlich gelehrt:Und an dem Herrn eine Veruntreuung begeht, dies schließt Minderheiliges ein, das sein Eigentum ist – so R. Jose der Galiläer.

ד הלכך רובע ונרבע דבר ערוה מוקצה ונעבד עבודת כוכבים בקדשים קלים

4 Das aktiv oder passiv zur Bestialität verwandte [Tier] ist Schändliches, das für den Götzendienst abgesonderte und das angebetete sind Götzendienstliches,

ה אתנן ומחיר כלאים יוצא דופן בולדות קדשים

5 und hinsichtlich des als Hurengabe oder Hundelohn verwandten, des Mischlings und der Seitengeburt gilt dies von den Jungen des Opfers,

ו קסבר ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים:

6 denn er ist der Ansicht, die Jungen der Opfer werden erst bei ihrem Vorhandenseinheilig.

ז בעלי מומין וכו' אותו ואת בנו וכו':

7 FEHLERBEHAFTETE &C. EIN VIEH MIT SEINEM JUNGEN &C.

ח וצריכי דאי תנא בעלי מומין משום דמאיסי אבל תורין דלא מאיסי אימא (לא) דמודו ליה לר"ש

8 Sie sind alle nötig. Würde er es nur von Fehlerbehafteten gelehrt haben, so könnte man glauben, weil sie widerwärtig sind, hinsichtlich Turteltaubenaber, die nicht widerwärtig sind, pflichten sie R. Šimo͑n bei.

ט ואי תנא תורין משום דלא חזי ואידחו אבל בעלי מומין דאיחזו ואידחו אימא (לא) דמודה להו ר"ש לרבנן

9 Würde er es nur von Turteltauben gelehrt haben, so könnte man glauben, weil sie nicht tauglich waren und verdrängt worden sind, bei Fehlerbehafteten aber, die tauglich waren und verdrängt worden sind, pflichte R. Šimo͑n den Rabbanan bei.

י ואי תנא הני תרתי משום דפסולא דגופייהו אבל אותו ואת בנו דפסולא מעלמא קאתי לה אימא מודו ליה רבנן לר"ש צריכא:

10 Und würde er es nur von diesen beiden gelehrt haben, so könnte man glauben, weil die Untauglichkeit ihnen anhaftet, beim Vieh mit seinem Jungen aber, wobei die Untauglichkeit von anderwärtsherkommt, pflichten die Rabbanan R. Šimo͑n bei. Daher sind alle nötig.

יא שהיה רבי שמעון אומר: מאי טעמא דר"ש

11 R. ŠIMO͑N SAGTE NÄMLICH. Was ist der Grund R. Šimo͑ns?

יב אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש דאמר קרא (דברים יב, ח) לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום אמר להו משה לישראל כי עייליתו לארץ ישרות תקריבו חובות לא תקריבו

12 R. Ilea͑ erwiderte im Namen des Reš Laqiš: Die Schrift sagt:ihr dürft nicht tun, wie wir jetzt hier ein jeder nach seinem Belieben zu tun pflegen. Moše sprach zu den Jisraéliten: Wenn ihr in das Land kommt, dürft ihr danur freiwillige Opferdarbringen, nicht aber Pflichtopfer.

יג וגלגל לגבי שילה מחוסר זמן הוא וקאמר להו משה לא תעשון

13 Gilgal war ja Šilogegenüber eine Stätte, der noch die Darbringungszeit fehlte, und Moše sagte zu ihnen, daß sie nicht darbringendürfen.

יד אמר רבי ירמיה לרבי זירא אי הכי

14 R. Jirmeja sprach zu R. Zera: Demnach

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel