Zevachim 236

Kapitel 236

א ולו תאנת שילה מקום שכל הרואה אותו מתאנח עליו על אכילת קדשים שלו

1 Taánath Šilo, ein Ort, über den jeder, der ihn sieht, seufzt, wegen des Essensder heiligen Opfer.

ב רבי אבהו אמר אמר קרא (בראשית מט, כב) בן פרת יוסף בן פרת עלי עין עין שלא רצתה לזון וליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל כמלא עיניה

2 R. Abahu erklärte: Die Schrift sagt:ein junges Reis ist Joseph, ein junges Reis über demAuge; dem Auge, dasvon einer fremden Sachenicht genießen wollte, sei es beschieden, soweit es reicht zu genießen.

ג רבי יוסי ברבי חנינא אמר (דברים לג, טז) ורצון שוכני סנה עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל בין השנואין

3 R. Jose b. R. Ḥanina erklärte:Der Wille der Bewohner des Dornbusches; dem Auge, dasvon einer fremden Sache nicht genießen wollte, sei es beschieden, zwischen den Hassernzu genießen.

ד תנא רואה שאמרו רואה כולו ולא המפסיק בינו לבינו אמר ליה רבי שמעון בן אליקום לר' אלעזר אסברא לך כגון בי כנישתא דמעון אמר רב פפא רואה שאמרו לא רואה כולו אלא רואה מקצתו

4 Es wird gelehrt: Unter Gesichtskreis, von dem sie sprechen, ist der ganze zu verstehen, soweit er nicht unterbrochen wird. R. Šimo͑n b. Eljaqim sprach zu R. Elea͑zar: Ich will dir erklären: wie zum Beispiel das Bethauszu Mao͑n. R. Papa sagte: Vom Gesichtskreise, von dem sie sprechen, braucht man nicht ganz [Šilo] zu sehen, sondern nur einen Teil.

ה בעי רב פפא עומד ורואה יושב ואינו רואה מאי בעי ר' ירמיה עומד על גבי הנחל ורואה (יושב) בתוך הנחל ואינו רואה מאי תיקו

5 R. Papa fragte: Wie ist es, wenn man es nur stehend und nicht sitzend sehen kann? R. Jirmeja fragte: Wie ist es, wenn man es am Tale stehend sehen kann, nicht aber im Talestehend? Dies bleibt unentschieden.

ו כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין

6 Als R. Dimi kam, sagte er (im Namen Rabbis): An drei Orten ruhte die Göttlichkeit über Jisraél; in Šilo, in Nobh und Gibeo͑nund im ewigen Tempel; stets aber weilte sie nur im Gebiete Binjamins, denn es beißt: er beschirmt ihn allezeit, alle Beschirmungen waren nur im Gebiete Binjamins.

ז כי אזיל אביי אמרה קמיה דרב יוסף אמר חד ברא הוה ליה לכייליל ולא מיתקן והכתיב (תהלים עח, ס) ויטש (את) משכן שילה וכתיב (תהלים עח, סז) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר

7 Als Abajje zu R. Joseph kam und ihm dies vortrug, sprach er: Kajlilhat einen Sohn, und dieser taugt nichts. Es heißt ja: er verließ die Wohnung zu Šilo; ferner heißt es: er verschmähte das Zelt Josephs und erwählte nicht den Stamm Ephrajim.

ח אמר רב אדא מאי קא קשיא ליה דלמא שכינה בחלק בנימין וסנהדרי גדולה בחלק יוסף מדמצינו בבית עולמים דשכינה בחלקו של בנימין וסנהדרין בחלק יהודה

8 R. Ada sprach: Was ist dies für ein Einwand; vielleicht befand sich die Göttlichkeitim Gebiete Binjamins und das große Synedriumim Gebiete Josephs!? So war es auch beim ewigen Tempel, die Göttlichkeit war im Gebiete Binjamins und das Synedrium im Gebiete Jehudas!?

ט אמר ליה הכי השתא התם מיקרבן נחלות גבי הדדי הכא מי מקרבן הכא נמי מקרבן כדאמר רבי חמא בר' חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה

9 Man erwiderte: Was soll dies; diese Gebietelagen neben einander, lagen aber jene neben einander!? – Auch jene können ja neben einander gelegen haben!? R. Ḥama b. R. Ḥanina sagte nämlich: Ein Streifen vom Gebiete Jehudas ragte in das Gebiet Binjamins, auf dem der Altar errichtet war, und der fromme Binjamin härmte sich, ihn einzuverleiben.

י ה"נ רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין והיינו דכתיב (יהושע טז, ו) תאנת שילה

10 Ebenso ragte auch ein Streifen vom Gebiete Josephs in das Gebiet Binjamins, und deshalbheißt es Taánath Šilo.

יא כתנאי חופף עליו זה מקדש ראשון כל היום זה מקדש שני ובין כתיפיו שכן אלו ימות המשיח

11 Hierüber [streiten] Tannaím: Beschirmt ihn, das ist der erste Tempel; allezeit, das ist der zweite Tempel; und zwischen seinen Schultern ruht er, das sind die messianischen Tage.

יב רבי אומר חופף עליו זה העולם הזה כל היום אלו ימות המשיח ובין כתיפיו שכן זה העולם הבא

12 Rabbi erklärte: Beschirmt ihn, das ist dieseWelt; allezeit, das sind die messianischen Tage; und zwischen seinen Schultern ruht er, das ist die zukünftige Welt.

יג ת"ר ימי אהל מועד שבמדבר ארבעים שנה חסר אחת ימי אהל מועד שבגלגל ארבע עשרה ז' שכבשו וז' שחלקו ימי אהל מועד שבנוב וגבעון חמשים ושבע נשתיירו לשילה ג' מאות ושבעים חסר אחת

13 Die Rabbanan lehrten: Die Dauer des Offenbarungszeltes in der Wüste betrug vierzig Jahre weniger eines. Die Dauer des Offenbarungszeltes in Gilgal betrug vierzehn Jahre, sieben der Eroberung und sieben der Aufteilung. Die Dauer des Offenbarungszeltes in Nobh und Gibeo͑n betrug siebenundfünfzig Jahre. Es bleiben alsofür Šilo dreihundertsiebzig Jahre weniger eines zurück.

יד ימי אהל מועד שבמדבר ארבעים חסר אחת מנלן דאמר מר שנה ראשונה עשה משה את המשכן שניה הוקם המשכן ושלח משה מרגלים

14 Woher, daß die Dauer des Offenbarungszeltes in der Wüste vierzig Jahre weniger eines betrug? – Der Meister sagte: Im ersten Jahre fertigte Moše die Wohnung und im zweiten stellte er sie auf und schickte die Kundschafter aus. –

טו שבגלגל ארבע עשרה שבע שכבשו ושבע שחלקו מנלן דקאמר כלב (יהושע יד, ז) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה' אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי וכתיב ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה

15 Woher, daß sie in Gilgal vierzehn betrug, sieben der Eroberung und sieben der Aufteilung? – Kalebh sagte:Vierzig Jahre war ich alt, als mich Moše, der Knecht des Herrn, von Qadeš Barnea͑ aussandte, um das Land auszukundschaften, und ich brachte ihm Bescheid nach meiner Überzeugung. Ferner heißt es:und nun bin ich fünfundachtzig Jahre alt.

טז כי עבריה לירדן בר כמה הוי בר שבעין ותמני וקאמר בן חמש ושמונים שנה הרי שבע שכבשו

16 Als er den Jarden überschritt, war er demnach achtundsiebzig Jahre alt, und dannsagte er fünfundachtzig. – Das sind die sieben der Eroberung,

יז ושבע שחלקו מנלן איבעית אימא מדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו

17 woher, daß es sieben der Aufteilung waren? – Wenn du willst, sage ich: wenn die Eroberung sieben Jahre dauerte, so dauerte auch die Aufteilung sieben Jahre;

יח ואיבעית אימא מדלא משכחת לה (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר:

18 wenn du aber willst, sage ich: anders würde nicht stimmen [der Schriftvers:]vierzehn Jahre nachdem die Stadt geschlagen worden war. –

יט אהל מועד שבנוב וגבעון חמשים ושבע מנ"ל דכתיב (שמואל א ד, יח) ויהי כהזכירו את ארון האלהים

19 Woher, daß die Dauer des Offenbarungszeltes zu Nobh und zu Gibeo͑n siebenundfünfzig Jahre betrug? – Es heißt:und es geschah, als er die Lade Gottes erwähnte &c.,

כ ותנא כשמת עלי הכהן חרבה שילה ובאו לנוב כשמת שמואל הרמתי חרבה נוב ובאו לגבעון

20 und es wird gelehrt: Als der Priester E͑li starb, wurde Šilo zerstört und sie kamennach Nobh, und als Šemuél aus Rama starb, wurde Nobh zerstört, und sie kamen nach Gibeo͑n.

כא וכתיב (שמואל א ז, ב) ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי ה'

21 Ferner heißt es:Seitdem die Lade in Qirjath Jea͑rim weilte, verging eine lange Zeit, es waren zwanzig Jahre, und das ganze Haus Jisraél wandte sich dem Herrn zu.

כב הני עשרים שנה עשר שנה שמלך שמואל בעצמו ושנה שמלך שמואל ושאול ושתים שמלך שאול ושבע דדוד

22 Das sind also zwanzigJahre. Elf Jahre regierteŠemuél, zwei Jahre regierte Šaúl, sieben Regierungsjahre Davids,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel