Zevachim 42

Kapitel 42

א איכא בינייהו גזירת שיקוע

1 Ein Unterschied besteht zwischen ihnen hinsichtlich der Bestimmung des Hinablassens. –

ב והאמר רבי יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה

2 R. Joḥanan sagte ja aber, daß, wenn er die Hände zum Abheben der Asche gewaschen hat, er sie am folgenden Tage nicht mehr zu waschen brauche, da er dies bereits beim Antritt des Dienstes getanhat.

ג בשלמא לרבא דמוקים לההיא כרבי אלעזר ברבי שמעון הא כרבי

3 Allerdings kann nach Raba, der diese Lehre R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n addiziert, die andere die Ansicht Rabbisvertreten,

ד אלא לאביי דמוקים לה כרבי קשיא דרבי אדרבי מאי שנא התם דמשקע ליה ומאי שנא הכא דלא משקע ליה

4 nach Abajje aber, der diese Lehre Rabbi addiziert, befindet sich ja Rabbi in einem Widersprüche: in jener heißt es, daß es hinabgelassen werde, in dieser aber nicht!? –

ה דמסלק ליה והדר משקע ליה

5 Er zog es hochund ließ es wieder hinab. –

ו אי הכי למחר אינו מקדש [אמאי אין צריך לקדש]

6 Demnach ist es, wenn er sich am folgenden Tage nicht zu waschen braucht,

ז למימרא דלמתירין מיחזא חזי היינו דרב חסדא

7 auch für das Geeignetmachendetauglich, somit ist dies ja dasselbe, was R. Ḥisda lehrt!? –

ח איכא בינייהו מצות שיקוע

8 Ein Unterschied besteht zwischen ihnen hinsichtlich des Gebotes des Hinablassens.

ט מיתיבי לא היו רואין אותו ולא שומעין את קולו עד ששומעים קול של עץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והן אומרים הגיע [עת] קידוש ידים ורגלים מן הכיור מאי לאו דמסלק ליה אלמא משקע ליה

9 Man wandte ein: Sie sahen ihnnicht und hörten ihn nicht, bis sie das Geräusch der Walze vernahmen, die Ben-Qaṭṭin als Vorrichtung für das Waschbeckenmachte. Sodann riefen sie: Es ist Zeit, Hände und Füße aus dem Waschbecken zu waschen. Wahrscheinlich hob er eshoch, demnach war es hinabgelassen!? –

י לא דמשקע ליה אי דמשקע ליה מי משתמע קליה משקע ליה בגילגלא

10 Nein, er ließ es dann hinab. – Wieso war, wenn er es hinabließ, ein Geräusch zu vernehmen!? – Er ließ es hinab vermittelst des Rades.

יא לישנא אחרינא דמשקע ליה בחומרתיה כי כי היכי דלישתמע קליה ולשמעי וליתי והא הוה גביני כרוז בי תרי היכרי הוו עבדי דשמע מהאי אתי ושמע מהאי אתי:

11 Eine andere Lesart: Er ließ es hinab mit einemRade, damit es Geräusch mache, und jene es hören und herbeikommen. – Gabinaj der Ausruferwar ja da!? – Es wurde auf zwei Arten kund gegeben; wer dies hörte, kam herbei, und wer jenes hörte, kam herbei.

יב גופא אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר (שמות מ, לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו וגו'

12 Der Text R. Jose b. R. Ḥanina sagte: Aus einem Waschbecken, aus dem nicht vier Priester sich waschen können, darf man sich nicht waschen, denn es heißt: <i>es sollen Moše, Ahron und seine Söhne aus ihm waschen &c.</i>

יג מיתיבי כל הכלי' מקדשין בין שיש בהן רביעי'

13 Man wandte ein: Alle Gefäße heiligen, einerlei ob sie ein Viertel[log] fassen

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel