Zevachim 48

Kapitel 48

א במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי

1 streiten sie darüber, ob Schriftworte nach oben und nach unten auszulegen seien.

ב אמר אביי הא דרבי אלעזר ברבי שמעון מפקא מדאבוה ומפקא מדרבנן דתניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כל מקום שנאמר אצבע בקבלה שינה בקבלה פסול בנתינה כשר וכל מקום שנאמר אצבע בנתינה שינה בנתינה פסול בקבלה כשר

2 Abajje sagte: Die Lehre des R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n entspricht weder der Ansicht seines Vaters noch der Ansicht der Rabbanan, denn es wird gelehrt: R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagte: Wenn es irgendwo nur bei der [Blut]aufnahme ‘Finger’ heißt, so ist es, wenn man dabei anders verfahrenist, ungültig, wenn aber beim Auftragen, gültig; und wenn es irgendwo nur beim Auftragen ‘Finger’ heißt, so ist es, wenn man dabei anders verfahren ist, ungültig, wenn aber bei der [Blut]aufnahme, gültig. –

ג והיכן נאמר אצבע בנתינה דכתיב (שמות כט, יב) ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ולאחריו:

3 Wo heißt es ‘Finger’ beim Auftragen? – Es heißt:er soll vom Blute des Farren und vom Blute des Ziegenbockes nehmen, und auf die Hörner des Altars auftragen mit seinem Finger, und er ist der Ansicht, Schriftworte seien nur auf das vorangehende, nicht aber auf das dem vorangehenden vorangehende und das folgende zu beziehen.

ד אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין

4 Rabba b. Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Wenn es irgendwo ‘Finger’ und ‘Priester’ heißt, so ist es der der Rechten.

ה קא סלקא דעתין תרתי בעינן כדכתיב (ויקרא ד, כה) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ויליף ממצורע דכתי' (ויקרא יד, טז) וטבל הכהן את אצבעו הימנית והרי קמיצה דלא כתיב בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסול

5 Erglaubte, es sei beideserforderlich, wie es heißt:der Priester nehme mit seinem Finger vom Blute des Sündopfers, und zwar ist diesvom Aussätzigen zu entnehmen, denn es heißt:der Priester tauche seinen rechten Finger ein. Beim Abhäufenheißt es ja nur ‘Priester’, dennoch haben wir gelernt, wenn man den Haufen mit der Linken abgehoben hat, sei es ungültig!?

ו אלא אמר רבא או אצבע או כהונה

6 Vielmehr, erklärte Raba, entweder ‘Finger’ oder ‘Priester’.

ז א"ל אביי הרי הולכת אברים לכבש דכתיב בהו כהונה דכתיב (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל [והקטיר] המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש ותנן הרגל של ימין בשמאלו ובית עורה לחוץ

7 Abajje sprach zu ihm: Beim Hinbringen der Opferstücke zur Altarrampe heißt es ja ‘Priester’, denn es heißt:der Priester soll alles hinbringen und auf dem Altar aufräuchern, und der Meister sagte, darunter sei das Hinbringen der Opferstücke zur Altarrampe zu verstehen, dennoch haben wir gelernt: den rechten Fußin der Linken mit der Hautseite nach außen!? –

ח [כי אמרינן] או אצבע או כהונה בדבר המעכב כפרה דומיא דמצורע

8 Nur bei Verrichtungen, wovon die Sühne abhängt, wie dies beim Aussätzigender Fall ist, ist entweder ‘Finger’ oder ‘Priester’ ausreichend. –

ט והרי קבלה דכתב בהו כהונה ודבר המעכב בכפרה הוא ותנן קבל בשמאל פסול ור"ש מכשיר

9 Bei der [Blut]aufnahme heißt es ja ‘Priester’, auch hängt davon die Sühne ab, dennoch haben wir gelernt, wenn man [das Blut] mit der Linken aufgenommen hat, sei es untauglich, nach R. Šimo͑n aber tauglich!? –

י ר"ש תרתי בעי

10 Nach R. Šimo͑n ist beides erforderlich. –

יא מי בעי ר"ש תרתי והתניא רבי שמעון אומר כל מקום שנאמר יד אינו אלא ימין אצבע אינו אלא ימין

11 Ist denn nach R. Šimo͑n beides erforderlich, es wird ja gelehrt: R.Šimo͑n sagt, überall, wo es ‘Hand’ heißt, sei es die rechte, und wo es ‘Finger’ heißt, sei es der der Rechten!? –

יב אצבע לא בעיא כהונה כהונה בעיא אצבע

12 Wenn es ‘Finger’ heißt, ist ‘Priester’ nicht erforderlich, wenn aber ‘Priester’, ist auch ‘Finger’ erforderlich. –

יג ואלא כהן למה לי בכיהונן

13 Wozu heißt es demnach ‘Priester’? – In der Priesterkleidung. –

יד והרי זריקה דלא כתב בהו אלא כהונה ותנן זרק בשמאל פסול ולא פליג רבי שמעון

14 Beim [Blut]sprengen heißt es ja nur ‘Priester’, dennoch haben wir gelernt, wenn man mit der Linken gesprengt hat, sei es ungültig, und R. Šimo͑n streitet dagegen nicht!?

טו אמר אביי פליג בברייתא דתניא קיבל בשמאל פסול ורבי שמעון מכשיר זרק בשמאל פסול ורבי שמעון מכשיר

15 Abajje erwiderte: Er streitet in einer Barajtha, denn es wird gelehrt: Hat man [das Blut] mit der Linken aufgenommen, so ist es ungültig, nach R. Šimo͑n aber gültig; hat man es mit der Linken gesprengt, so ist es ungültig, nach R. Šimo͑n aber gültig. –

טז אלא הא דאמר רבא יד יד לקמיצה רגל רגל לחליצה אזן אזן לרציעה למה לי מדרבה בר בר חנה נפקא

16 Wozu sind demnach die Folgerungen Rabashinsichtlich der Hand beim Abhäufen, des Fußes bei der Haliça und des Ohres beim Anbohrennötig, diesgeht ja schon aus der Lehre des Rabba b. Bar Ḥana hervor!? –

יז חד לקומץ וחד לקידוש קומץ

17 Eines wegen des Haufens und eines wegen der Heiligungdes Haufens. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel