Zevachim 56

Kapitel 56

א אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו לענין חוץ למקומו ומיעט רחמנא גבי נותר (ויקרא יט, ח) ואוכליו עונו ישא למעוטי חוץ למקומו

1 und da es auf [das Essen] außerhalb der Fristnicht zu beziehen ist, so beziehe man es auf [das Essen] außerhalb des Raumes, und da der Allbarmherzige beim Übriggebliebeneneinschränkt:wer davon ißt, trägt seine Schuld, so schließt dies [das Essen] außerhalb des Raumes aus. –

ב ואימא ואוכליו עונו ישא זהו חוץ למקומו ולמעוטי נותר מכרת

2 Vielleicht aber: wer davon ißt, trägt seine Schuld, außerhalb des Raumes, und dies schließt das Übriggebliebene von der Ausrottung aus!? –

ג מסתברא נותר הוה ליה לאוקמי בכרת למגמר עון עון לחוץ לזמנו דדמי ליה בז"ב

3 Es ist einleuchtend, daß die Ausrottung auf das Übriggebliebene zu beziehen ist, damit man aus [dem Worte] Schuldfolgere, daß dies auch vom [Essen] außerhalb der Fristgelte, das diesem hinsichtlich der Frist und des Privataltarsgleicht. –

ד אדרבה חוץ למקומו הוה ליה לאוקמי בכרת למגמר עון עון לחוץ לזמנו דדמי ליה במקד"ש

4 Im Gegenteil, die Ausrottung sollte auf [das Essen] außerhalb des Raumes bezogen werden, damit man aus [dem Worte] Schuld folgere, daß dies auch vom [Essen] außerhalb der Frist gelte, das diesem in Absicht, Teil, Blutund Drittemgleicht!?

ה אלא אמר רבי יוחנן תני זבדי בר לוי אתיא קודש קודש כתיב הכא (ויקרא יט, ח) את קדש ה' חילל ונכרתה וכתיב התם (שמות כט, לד) ושרפת את הנותר באש וגו' מה להלן נותר אף כאן נותר

5 Vielmehr, erwiderte R. Joḥanan, Zabhdi b. Levi erklärte, dies sei aus [dem Worte] heilig zu entnehmen. Hier heißt es:das Geheiligte des Herrn hat er entweiht, er soll ausgerottet werden, und dortheißt es: du sollst das Übriggebliebene im Feuer verbrennen, [denn heilig] &c.; wie dort vom Übriggebliebenen gesprochen wird, ebenso wird auch hier vom Übriggebliebenen gesprochen,

ו ומיעט רחמנא גבי נותר ואוכליו עונו ישא למעוטי חוץ למקומו מכרת

6 und da der Allbarmherzige beim Übriggebliebenen einschränkt: wer davon ißt, trägt seine Schuld, so schließt dies [das Essen] außerhalb des Raumes von der Ausrottung aus. –

ז ומאי חזית דקרא אריכא בחוץ לזמנו ושלישי דפרשת קדושים תהיו חוץ למקומו איפוך אנא

7 Woraus ersiehst du, daß der längere Schriftvers[vom Essen] außerhalb der Frist und [das Wort] dritten im Abschnitt ‘Heilig sollt ihr sein’ [vom Essen] außerhalb des Raumes spricht, vielleicht entgegengesetzt!? –

ח מסתברא אריכא בחוץ לזמנו דגמר עון עון מנותר דדמי ליה בז"ב

8 Es ist einleuchtend, daß der längere [vom Essen] außerhalb der Frist spricht, damit man durch [das Wort] Schuld folgerevom Übriggebliebenen, das diesem hinsichtlich der Frist und des Privataltars gleicht. –

ט אדרבה אריכא בחוץ למקומו ושלישי דקדושים תהיו בחוץ לזמנו משום דדמי ליה סמכיה וקא ממעט ליה

9 Im Gegenteil, der längere ist ja auf [das Essen] außerhalb des Raumes und [das Wort] dritter im Abschnitt ‘Heilig sollt ihr sein’ auf [das Essen] außerhalb der Frist zu beziehen, denn es gleicht diesem, steht in seiner Nähe und schließt es aus!?

י אלא אמר רבא כולהו מקרא אריכא אתיין דכתיב (ויקרא ז, יח) האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח

10 Raba erklärte: Alles ist aus dem längeren Schriftverse zu folgern. Es heißt:essengegessen, die Schrift spricht von zwei Verzehrungen, von der Verzehrung durch Menschen und der Verzehrung durch den Altar.

יא מבשר זבח שלמיו מה שלמים מפגלין ומתפגלין אף כל מפגלין ומתפגלין

11 Vom Fleische der Schlachtung seines Heilsopfers; wie beim Heilsopfer manchesverwerflich machen und manchesverwerflich werden kann, ebenso auch alles andere, wobei manches verwerflich machen und manches verwerflich werdenkann.

יב שלישי זה חוץ לזמנו

12 Dritten, das [Essen] außerhalb der Frist.

יג לא ירצה כהרצאת כשר כן הרצאת פסול ומה הרצאת כשר עד שיקריבו כל מתיריו אף הרצאת פסול עד שיקרבו כל מתיריו

13 Soll nicht wohlgefällig machen, der Wohlgefälligmachung des Tauglichen gleicht die Wohlgefälligmachung des Untauglichen; wie die Wohlgefälligmachung des Tauglichen erst dann erfolgt, wenn das, was es erlaubt macht, dargebracht wordenist, ebenso gilt diesvom Untauglichen erst dann, wenn das, was es erlaubt macht, dargebracht worden ist.

יד המקריב בהקרבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי אותו בזבח הכתוב מדבר ואינו מדבר בכהן

14 Der darbringt, es wird bei der Darbringung untauglich, nicht aber am dritten. Es, die Schrift spricht vom Opfer und nicht vom Priester.

טו לא יחשב

15 Es soll nicht angerechnet werden,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel