Zevachim 95

Kapitel 95

א פר ושעיר של יום הכיפורים כו': מכדי צפון בעולה כתיב ניתני עולה ברישא

1 BEIM FARREN UND DEM ZIEGENBOCKE DES VERSÖHNUNGSTAGES &C. Merke, die Nordseite wird jabeim Brandopfer genannt, somit sollte dieses doch zuerst genannt werden!? –

ב חטאת איידי דאתי מדרשא חביבא ליה

2 Da dies hinsichtlich des Sündopfers von einer Schriftauslegung gefolgert wird, so bevorzugt er es. –

ג וניתני חטאות החיצונות איידי דנכנס דמן לפני ולפנים חביבא ליה

3 Sollte er demnach die äußeren Sündopfer[zuerst] nennen!? – Da das Blut von jenen in das Allerinnerste gebracht wird, so bevorzugt er sie. –

ד וצפונה בעולה היכא כתיבא (ויקרא א, יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה

4 Wo ist die Nordseite beim Brandopfer in der Schrift genannt? – Er schlachte es an der Seite des Altars, nördlich.

ה אשכחן צאן בן בקר מנא לן אמר קרא ואם מן הצאן וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון

5 Wir wissen dies vom Schafe, woher dies vom Rind? – Die Schrift sagt:und wenn vom Schafe, dies ist eine Hinzufügung zum Vorangehenden, und man folgere hinsichtlich des Vorangehendenvom Folgenden. –

ו הניחא למ"ד מלמדין אלא למ"ד אין מלמדין מאי איכא למימר

6 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, man folgere dadurch, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, man folgere nicht!?

ז דתניא (ויקרא ה, יז) ואם נפש וגו' לחייב על ספק מעילות אשם תלוי דברי רבי עקיבא וחכמים פוטרין מאי לאו בהא קא מיפלגי מר סבר למידין ומר סבר אין למידין

7 Es wird nämlich gelehrt:Und eine Person &c; dies verpflichtet zu einem Schwebe-Schuldopferwegen der zweifelhaften Veruntreuung– so R. A͑qiba; die Weisen befreien davon. Ihr Streit besteht wahrscheinlich in folgendem: nach der einen Ansicht folgere man dadurch, und nach der anderen Ansicht folgere man dadurch nicht.

ח אמר רב פפא דכולי עלמא למידין והיינו טעמא דרבנן נאמר כאן מצות ונאמר בחטאת חלב מצות

8 R. Papa erwiderte: Alle sind der Ansicht, man folgere wohl, nur ist folgendes der Grund der Rabbanan: hierbei wird [das Wort] Gebote gebraucht, und beim Talg-Sündopferwird [das Wort] Gebote gebraucht,

ט מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

9 wie es da eine Handlung ist, wegen der man sich bei Vorsatz der Ausrottung und bei Versehen eines Sündopfers schuldig macht, ebenso hierbei eine Handlung, wegen der man sich bei Vorsatz der Ausrottung und bei Versehen eines Sündopfers schuldigmacht. –

י ורבי עקיבא מה להלן בקבועה אף כאן בקבועה לאפוקי חטאת דטומאת מקדש וקדשיו דעולה ויורד הוא

10 Und R. A͑qiba!? – Wiees da ein feststehendes Opferist, ebenso hierbei ein feststehendes Opfer, ausgenommen ist das Sündopfer wegen Verunreinigung des Heiligtums und seiner heiligen Opfer, das ein auf- und absteigendes ist. –

יא ורבנן אין גזירה שוה למחצה ור"ע נמי אין גזירה שוה למחצה

11 Und die Rabbanan!? – Es gibt keine Wortanalogie zur Hälfte. –Und R. A͑qiba, es gibt ja keine Wortanalogie zur Hälfte!?–

יב אין הכי נמי והכא בהא קמיפלגי ר"ע סבר ואם נפש כתיב וי"ו מוסיף על ענין ראשון

12 Dem ist auch so, nur besteht ihr Streit hierbei in folgendem: R. A͑qiba ist der Ansicht, es heißt: und eine Person, das und ist eine Hinzufügung zum Vorangehenden. –

יג ורבנן נמי הכתיב ואם נפש לימא בהא קמיפלגי דמר סבר היקש עדיף ומר סבר גזירה שוה עדיף

13 Und die Rabbanan, es heißt ja: und eine Person!? Es wäre also anzunehmen, daß ihr Streit in folgendem bestehe: nach der einen Ansicht ist die Vergleichungbedeutender, und nach der anderen Ansicht ist die Wortanalogiebedeutender. –

יד לא דכ"ע דהיקש עדיף ואמרי לך רבנן תחתון הוא דגמר מעליון

14 [Nein], alle sind der Ansicht, die Vergleichung sei bedeutender, nur besteht sie nach den Rabbanan hierin: es ist hinsichtlich des Folgenden vom Vorangehenden zu folgern,

טו לאשם בכסף שקלים שלא תאמר לא יהא ספיקו חמור מודאו מה ודאו חטאת בת דנקא אף ספיקו אשם בר דנקא

15 daß ein Schuldopfer für Silberšeqelimerforderlich sei, damit man nicht sage, beim zweifelhaften [Vergehen] dürfe es nicht strenger sein als beim zweifellosen: und wie beim zweifellosen ein Sündopfer für ein Danqaausreicht, ebenso bei einem Zweifel ein Schuldopfer für ein Danqa. –

טז ורבי עקיבא הא סברא מנא ליה נפקא ליה (ויקרא ז, א) מזאת תורת האשם תורה אחת לכל האשמות

16 Woher entnimmt R. A͑qiba diese Ansicht? – Er entnimmt dies aus [den Worten:]dies ist das Gesetz des Schuldopfers, ein Gesetz für alle Schuldopfer. –

יז תינח מאן דאית ליה תורת מאן דלית ליה תורת מהיכא גמר גמר (ויקרא ה, טו) בערכך בערכך

17 Einleuchtend ist dies nach demjenigen, der [das Wort] Gesetz auslegt, woher aber entnimmt es derjenige, der es nicht auslegt? – Er entnimmt es aus [dem Worte] Schätzung. –

יח תינח היכא דכתיב בערכך אשם שפחה חרופה דלא כתיב ביה בערכך מאי איכא למימר

18 Einleuchtend ist dies hinsichtlich derjenigen [Schuldopfer], bei denen es Schätzung heißt, wie ist es aber hinsichtlich des Schuldopfers wegen einer vergebenen Magdzu erklären, bei dem es nicht Schätzung heißt!? –

יט גמר באיל באיל:

19 Er entnimmt dies aus [dem Worte] Widder.

כ חטאת מנא לן דבעיא צפון דכתיב (ויקרא ד, כט) ושחט את החטאת במקום העולה

20 Woher, daß beim Sündopfer die Nordseite erforderlich ist? – Es heißt: er schlachte das Sündopfer am Orte des Brandopfers.

כא אשכחן שחיטה קבלה מנא לן דכתיב (ויקרא ד, כה) ולקח הכהן מדם החטאת

21 Wir wissen dies vom Schlachten, woher dies von der Blutaufnahme? – Es heißt:der Priester nehme vom Blute des Sündopfers. –

כב מקבל עצמו מנא לן אמר קרא ולקח לו יקח

22 Woher dies vom Aufnehmenden? – Die Schrift sagt: er nehme, nehme sich. –

כג אשכחן למצוה לעכב מנין קרא אחרינא כתיב (ויקרא ד, כד) ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה ותניא היכן עולה נשחטה בצפון אף זה בצפון

23 Wir wissen das Gebot, woher, daß es unerläßlich ist? – Es gibt noch einen anderen Schriftvers:er schlachte es am Orte, wo das Brandopfer geschlachtet wird, und hierzu wird gelehrt: Das Brandopfer wird auf der Nordseite geschlachtet, und ebenso muß auch dieses auf der Nordseite geschlachtet werden.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel