Reference for Shabbat 191:2
אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר' אבין ור' יוסי בר זבדא חד אמר כמוציא רמון וחד אמר כשורש קטן וסימניך אחד המרבה ואחד הממעיט אמר רב חיננא בר כהנא משמיה דרבי אליעזר כלי חרס שיעורו כמוציא זיתים ומר קשישא בריה דרבה מסיים בה משמיה דרבי אליעזר והרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים ולענין צמיד פתיל עד שיפחת רובו:
What is the reason? — Said Mar Zutra son of R. Nahman: Because people do not say, 'Let us bring one fragment for another.'<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., when a mutilated vessel springs a leak of this size, people throw it away without troubling to bring another such vessel or a shard to catch its drippings, therefore it is no longer a vessel. ');"><sup>3</sup></span> 'Ulla said, Two amoraim in Palestine differ on this matter, [viz.,] R. Jose son of R. Abin and R. Jose son of Zabda: One maintains: [the standard is a hole] large enough to allow a pomegranate to fall out; while the other rules: As large as a small root.<span class="x" onmousemove="('comment',' Rashi: the question is how large the hole of a perforated pot must be in order to render its plants susceptible to defilement (v. p. 456, n. 6). R. Tam: they differ in reference to a vessel closed with a tight-fitting lid (cf. p. 458, n. 5). ');"><sup>4</sup></span>