Berakhot 36
בן איש חי אטו כולי עלמא בני מתי נינהו אלא בן איש חי שאפי' במיתתו קרוי חי רב פעלים מקבצאל שריבה וקבץ פועלים לתורה והוא הכה את שני אריאל מואב שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני
— 'Son of a living man !' Are there, then, in the whole world sons [born of! dead men ? But, 'son of a living man' [means] even in his death he is called 'living.' 'Of Kabzeel, who had done mighty deeds' — [he is so described] because he multiplied and gathered labourers for the Torah. 'He smote the two altar-hearths of Moab' — i.e. he left nobody like him, neither [in the time of] the first Temple nor the Second Temple. 'He went down also and slew a lion in the midst of a pit in time of snow' — some say :
והמתים אינם יודעים מאומה אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים שנאמר (יחזקאל כא, ל) ואתה חלל רשע נשיא ישראל ואי בעית אימא מהכא (דברים יז, ו) על פי שנים עדים או (על פי) שלשה עדים יומת המת חי הוא אלא המת מעיקרא:
'But the dead know not anything' — this refers to the wicked who are called dead in their life-time; as it is said, 'And thou, O wicked one, thou art slain, the prince of Israel' (Ezek. xxi. 30)." Or if thou wilt, derive it from the following : "At the mouth of two witnesses, or three witnesses, shall the dead be put to death" (Deut. xvii. 6). But he is alive ! Nay, he is accounted as dead from the beginning.
בני ר' חייא נפוק לקרייתא אייקר להו תלמודייהו הוו קא מצערי לאדכוריה א"ל חד לחבריה ידע אבון בהאי צערא א"ל אידך מנא ידע והא כתיב (איוב יד, כא) יכבדו בניו ולא ידע
The sons of R. Hiyya went out on to the land; their studies had been difficult for them, and they had had considerable trouble to remember them. One said to the other, "Does our father know of this trouble?" The other replied, "How should he know ? Lo, it is written, 'His sons come to honour him, and he knoweth it not' (Job xiv. 21)!"
א"ל אידך ולא ידע והא כתיב (איוב יד, כב) אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל ואמר רבי יצחק קשה רמה למת כמחט בבשר החי
The first said to him, "But does he not know ; for behold it is written, 'But his flesh grieveth for him, and his soul mourneth over him' (ibid. v. 22)? And R. Isaac has said : The worm is as painful to the flesh of the dead as a needle in the flesh of the living !"
ולא והתניא מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ר"ה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו אמרה חדא לחברתה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתה איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי הלכה היא ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו הלך הוא וזרע ברביעה שניה של כל העולם כולו לקה שלו לא לקה
Do they not [know of the troubles of others]? Lo, there is a teaching : It once happened that a pious man gave a denarius to a beggar on the New Year's eve in a time of drought. His wife upbraided him ; so he went and spent the night in the cemetery. He heard two spirits conversing. One said to the other, "Come, friend, let us wander in the world and hear behind the curtain what visitation is to come upon the world." The other spirit replied, "I cannot, because I am buried in a matting of reeds; but go thou and report to me what thou hearest." She went, and having wandered about returned. The other asked, "What didst thou hear, friend, behind the curtain ?" She replied, "I heard that if one sows in the first rainfall, the hail will smite it." This man thereupon went and sowed in the second rainfall. [The hail] destroyed everybody's crops but not his.
לשנה האחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן שתי רוחות שמספרות זו עם זו אמרה חדא לחברתה בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי לא כך אמרתי לך איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת בואי ואמרי לי הלכה ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה שניה שדפון מלקה אותו הלך וזרע ברביעה ראשונה של כל העולם כולו נשדף ושלו לא נשדף
The following year, he again spent the [New Year's] night in the cemetery, and heard the same two spirits conversing. One said to the other, "Come, let us wander in the world and hear behind the curtain what visitation is to come upon the world." The other spirit replied, "Have I not told thee, friend, that I cannot, because I am buried in a matting of reeds? But go thou and come and tell me what thou hearest." She went, and wandered about and returned. The other spirit asked, "What didst thou hear behind the curtain ?" She replied, "I heard that if one sows in the second rainfall, it will be smitten by the blast." This man went and sowed in the first rainfall. What everybody else sowed was smitten by the blast, but not his.
אמרה לו אשתו מפני מה אשתקד של כל העולם כולו לקה ושלך לא לקה ועכשיו של כל העולם כולו נשדף ושלך לא נשדף סח לה כל הדברים הללו אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפלה קטטה בין אשתו של אותו חסיד ובין אמה של אותה ריבה אמרה לה לכי ואראך בתך שהיא קבורה במחצלת של קנים
His wife asked him, "How is it that last year everybody's crop was destroyed by hail, but not thine ; and this year everybody's crop was blasted except thine ?" He told her the whole story. It is related that very soon afterwards a quarrel broke out between the wife of that pious man and the mother of the girl. The former said to the other, "Come, I will show thee that thy daughter is buried in reed-matting."
לשנה האחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן רוחות שמספרות זו עם זו אמרה לה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי הניחני דברים שביני לבינך כבר נשמעו בין החיים אלמא ידעי
The following year the same man went and spent the [New Year's] night in the cemetery, and he heard those spirits conversing. One said, "Come, friend, let us wander in the world and hear behind the curtain what visitation is to befall the world." The other replied, "Leave me alone, friend ; what has passed between me and thee has been overheard by the living." Infer from this that the dead do know !
ת"ש דזעירי הוה מפקיד זוזי גבי אושפזיכתיה עד דאתי ואזיל לבי רב שכיבה אזל בתרה לחצר מות אמר לה זוזי היכא אמרה ליה זיל שקלינהו מתותי בצנורא דדשא בדוך פלן ואימא לה לאימא תשדר לי מסרקאי וגובתאי דכוחלא בהדי פלניתא דאתיא למחר אלמא ידעי
Come and hear : Ze'iri left a sum of money in charge of his landlady. During the time he went to the school of his master and returned, she died. He followed her to the court of death and asked her, "Where is the money?" She replied, "Go and take it from beneath the door-socket in such and such a place ; and tell my mother to send me my comb and tube of eye-paint through so-and-so who will arrive here to-morrow," Conclude from this that the dead do know !
ת"ש דאבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי כי נח נפשיה לא הוה שמואל גביה הוו קא קרו ליה בר אכיל זוזי דיתמי אזל אבתריה לחצר מות אמר להו בעינא אבא אמרו ליה אבא טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אמרו ליה אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל היכא אמרו ליה סליק למתיבתא דרקיעא אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי אמר ליה אמאי יתבת אבראי מאי טעמא לא סלקת אמר ליה דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס ואחלישתיה לדעתיה לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא
Come and hear : The father of Samuel was entrusted with some money belonging to orphans. At the time that he passed away, Samuel was not with him. People afterwards called him, "Son of the consumer of the orphans' money." He went after his father to the court of death and said to them, "I want Abba." They replied, "There are many of that name here." not translated. [He said to them] "I want Abba b. Abba." They answered, "There are also many of that name here." He said to them, "I want Abba b. Abba, the father of Samuel ; where is he?" They answered, "He has gone up to the heavenly seminary." In the meantime he noticed Levi who was seated apart. He asked him, "Why sittest thou apart? Why hast thou not gone up [to the heavenly seminary]?" He replied, "I was told, 'The number of years thou didst not attend the seminary of R. Aphes and didst grieve him on that account, we will not permit thee to ascend to the heavenly seminary'."
אדהכי והכי אתא אבוה חזייה דהוה קא בכי ואחיך אמר ליה מאי טעמא קא בכית אמר ליה דלעגל קא אתית מאי טעמא אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא אמר ליה אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי
In the meantime his father arrived ; and Samuel noticed that he wept and laughed. He said to him, " Why weepest thou?" He answered, "Because thou wilt soon come here." "And why dost thou laugh?" "Because thou art very highly thought of in this world." Samuel said to him, "If I am so esteemed, let them allow Levi to enter" ; and they permitted him to enter.
אמר ליה זוזי דיתמי היכא אמר ליה זיל שקלינהו באמתא דרחיא עילאי ותתאי דידן ומיצעי דיתמי אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה אי גנובי גנבי מגנבו מדידן אי אכלה ארעא אכלה מדידן אלמא דידעי דילמא שאני שמואל כיון דחשיב קדמי ומכרזי פנו מקום .
He asked him, "Where is the orphans' money ?" He answered, "Go, take it from the enclosure of the mill. The upper and lower sums of money belong to us, the middle sum belongs to the orphans." He asked his father, "Why didst thou act in this manner?" He replied, "Should thieves come to steal, they would steal ours ; should the earth destroy, it would destroy ours." Conclude from this that the dead do know! [No ;] perhaps it was different with Samuel ; being a man so highly esteemed, it may have been announced in advance "Make way for him."
ואף ר' יונתן הדר ביה דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין למתים שמספרים זה עם זה שנאמר (דברים לד, ד) ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר מאי לאמר אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבעתי לכם כבר קיימתיה לבניכם
R. Jonathan likewise retracted; for R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan : Whence do we learn that the dead converse one with the other? As it is said, "And the Lord said unto him, This is the land which I swore unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, saying" (Deut. xxxiv. 4). What means "saying"? The Holy One, blessed be He, spake to Moses, "Go, tell Abraham, Isaac and Jacob, The oath which I swore unto you have I fulfilled for your children."