Chagigah 4
ליבטיל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב לו שטר על חצי דמיו וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:
was not the world created only being fruitful and multiplying? As it is said, (Isaiah 45:18) "He created it not for nothingness; he formed it to be inhabited." Rather, as a rectification of the world, they force his master and make him a free man, and he writes for him a bill on half his worth. The house of Hillel retracted, to teach according to the words of the house of Shammai.
חוץ מחרש שוטה וקטן כו': קתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דלאו בני דעה אף חרש דלאו בר דעה הוא וקא משמע לן כדתנן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינו מדבר הא מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר חייב
Except a deaf man, a mentally ill person, and a child etc. It was taught in a Baraita, A deaf man is like a mentally ill person and a child. Just as a mentally ill person and a child are not considered capable of awareness [i.e responsible for their actions], so too a deaf man is not considered capable of awareness [i.e responsible for his actions]. And it is teaching us as we are taught by a Mishnah, The deaf man that the Sages referred to in every place, is one who does not hear and does not speak. Implying, he who speaks and does not hear, or he who hears and does not speak, is obligated [to appear at the Temple during the holidays]?
תנינא להא דתנו רבנן המדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם
There is a Baraitha for this, for our Rabbis have taught, He who speaks and does not hear is deaf, he who hears and does not speak is dumb. Both one and the other are to be treated as capable persons in all that relates to them.
וממאי דמדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם דכתיב (תהלים לח, יד) ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ואיבעית אימא כדאמרי אינשי אישתקיל מילוליה:
And from where do you infer that he who speaks and does not hear is deaf, and that he who hears and does not speak is dumb? Since it is written, (Psalms 38:14) "But I as a deaf man hear not; and I am as a dumb man, who opens not his mouth." And if you want, I'll say [alternatively], according to the proverbial saying, A man stumbling in his words.
מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר חייב: והתניא מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר פטור
He who speaks and does not hear, or he who hears and does not speak, is obligated. But there is a Baraita, He who speaks and does not hear, or he who hears and does not speak, is exempt!
אמר רבינא ואיתימא רבא חסורי מיחסרא והכי קתני הכל חייבין בראייה ובשמחה חוץ מחרש המדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר שפטור מן הראייה ואע"פ שפטור מן הראייה חייב בשמחה ואת שאינו לא שומע ולא מדבר ושוטה וקטן פטור אף מן השמחה הואיל ופטורים מכל מצות האמורות בתורה
Ravina, and some say Rava, said, There is missing text, and it was taught thusly: All are obligated in the "appearing", and in the rejoicing, except a deaf man. He who speaks and does not hear, or he who hears and does not speak, is exempt from the "appearing". And even though he is exempt from the "appearing", he is obligated in the rejoicing. But he who does not hear and does not speak, and a mentally ill person and a child, is exempt also from the rejoicing, since they are exempt from all the commandments which are said in the Torah.
תניא נמי הכי הכל חייבין בראייה ובשמחה חוץ מחרש המדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר שפטורין מן הראייה ואף על פי שפטור מן הראייה
There is also a Baraita to this effect, All are obligated in the "appearing" and in the rejoicing except a deaf man. He who speaks and does not hear, and he who hears and does not speak, are exempt from the "appearing". But although he is exempt from the "appearing",