Ketubot 128
אמר ליה ר' חייא בר יוסף לשמואל מה בין מורד למורדת אמר ליה צא ולמד משוק של זונות מי שוכר את מי דבר אחר זה יצרו מבחוץ וזו יצרה מבפנים:
Hiyya b. Joseph [further] asked of Shmuel: What [is the reason for the distinction] between a man who rebels [against his wife] and a woman who rebels [against her husband]? He replied: Go and learn it from the prostitute market; who hires whom? Another explanation: [The manifestation of] his passions is external; hers is internal.
<big><strong>מתני׳</strong></big> המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעה קבין שעורין אמר רבי יוסי לא פסק לה שעורין אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום ונותן לה חצי קב קיטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה ואם אין לו פוסק לעומתן פירות ממקום אחר
If a man provides for his wife through an agent, he must give her [every week] not less than two kavs of wheat or four kavs of barley. Rabbi Yose said: only Rabbi Ishmael, who lived near Edom, granted her a supply of barley. He must also give her half a kav of pulse and half a log of oil; and a kav of dried figs or a maneh of pressed figs, and if he has no [such fruit] he must supply her with a corresponding quantity of other fruit.
ונותן לה מטה מפץ ומחצלת ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה ומנעלים ממועד למועד וכלים של חמשים זוז משנה לשנה ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה והשחקים שלה
He must also provide her with a bed, a mattress and a mat. He must also give her a hat for her head and a girdle for her loins; shoes, from festival to festival; and clothing worth fifty zuz every year. She is not to be given new [clothes] in the summer or worn-out clothes in the winter, but must be given clothes worth fifty zuz during the winter, and she wears them when they are worn-out during the summer; and the worn-out clothes remain her property.
נותן לה מעה כסף לצורכה ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה מעשה ידיה שלה
He must also give her [every week] a silver ma’ah for her [other] needs and she is to eat with him every Friday eve. If he does not give her a silver ma’ah for her other needs, her handiwork belongs to her.
ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו:
And what [is the quantity of work that] she must do for him? The weight of five sela’s of warp in Judea, which amounts to ten sela’s in Galilee, or the weight of ten sela’s of woof in Judea, which amounts to twenty sela’s in Galilee. If she was nursing, her handiwork is reduced and her maintenance is increased. All this applies to a poor person in Israel, but in the case of a more respectable [husband] all is fixed according to his dignity.
<big><strong>גמ׳</strong></big> מני מתניתין לא רבי יוחנן בן ברוקא ולא ר"ש דתנן וכמה שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מזונו לחול ולא לשבת דברי ר"מ רבי יהודה אומר לשבת ולא לחול וזה וזה מתכוונין להקל
GEMARA. Whose [view is represented in] our Mishnah? [It is] neither that of R. Yohanan b. Beroka nor that of R. Shimon. For we learned: And what must be its size? Food for two meals for each, [the quantity being] the food one eats on weekdays and not Shabbat, the words of R. Meir. R. Judah said: The food for Shabbat not for weekdays. And both intended to give the lenient ruling.
ר' יוחנן בן ברוקא אומר ככר הלקוח בפונדיון מארבע סאין לסלע ר"ש אומר שתי ידות לככר משלש ככרות לקב
R. Yohanan b. Beroka said: A loaf that is purchased for a pondion [when the cost of wheat is at the rate of] four seah for a sela. R. Shimon said: Two thirds of a loaf, three of which are made from a kav.
חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגוייה וחצי חצי חציה לקבל טומאת אוכלין
Half of this [loaf is the size prescribed] for a leprous house, and half of its half renders one’s body unfit; and half of the half of its half is susceptible to food impurity.
מני אי רבי יוחנן בן ברוקא תמני הויין ואי ר"ש תמני סרי הויין
Now, whose [view is that expressed in our Mishnah]? If it is that of R. Yohanan b. Beroka [the two kavs would] be [sufficient for] only eight [meals] and if it is R. Shimon [the two kavs would] be [sufficient even for] eighteen [meals].
לעולם ר' יוחנן בן ברוקא וכדאמר רב חסדא צא מהן שליש לחנווני הכא נמי אייתי תילתא שדי עלייהו אכתי תרתי סרי הויין אוכלת עמו לילי שבת
Actually, it accords with R. Yohanan b. Beroka but, as R. Hisda said, “Deduct a third of them for the [profit of the] shopkeeper,” so too here take a third and add to them. But [do not the meals] still amount only to twelve? She eats with him on Friday nights.
הניחא למאן דאמר אכילה ממש אלא למאן דאמר אכילה תשמיש מאי איכא למימר ועוד תליסר הויין אלא כדאמר רב חסדא צא מהן מחצה לחנווני ה"נ אתיא פלגא ושדי עלייהו
This works for the one who said that [eating] means actual eating. But to the one who said eating means intercourse, what can be said? Furthermore, this is still only thirteen. Rather, this is as R. Hisda said elsewhere: Deduct a half for the [profit of the] shopkeeper, so here also take a half and add to them.
קשיא דרב חסדא אדרב חסדא לא קשיא הא באתרא דיהבי ציבי הא באתרא דלא יהבי ציבי
But one statement of R. Hisda contradicts the other? There is no contradiction. One statement refers to a place where [the sellers] supply also wood while the other refers to a place where they do not supply the wood.
השתא דאתית להכי אפילו תימא ר' שמעון לרבנן דל תלת לארחי ופרחי לרבי חידקא דל תרתי לארחי ופרחי:
Now that you have arrived at this position [our Mishnah] may be said to represent even the view of R. Shimon: according to the Rabbis, reduce three meals for guests and occasional visitors and according to R. Hidka reduce two for guests and occasional visitors.
אמר רבי יוסי לא פסק שעורין וכו': אלא באדום הוא דאכלין שעורים בכולי עלמא לא אכלי ה"ק לא פסק שעורים כפלים בחטין אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום מפני ששעורין אדומיות רעות הן:
Yose: He granted a supply of barley etc Do they eat barley at Edom only and throughout the rest of the world they do not eat? This is what he meant: Only R. Ishmael who lived near Edom granted a supply of barley equal to twice the quantity of wheat, because the Edomite barley was of an inferior quality.