Ketubot 141
רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד וכו': היינו ת"ק אמר אביי כהנת אתא לאשמועינן רבא אמר חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו
R. Judah said: If he was an Israelite he may keep her for one month etc. Is this not the same ruling as that of the first Tanna? Abaye said: He came to teach us [the law concerning] a priest's wife. Rava said: The difference between them is a full month and a defective month.
אמר רב לא שנו אלא במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה ושמואל אמר אפילו בסתם לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו
Rav said: This was taught only in the case of a man who specified [the period of the prohibition], but where he did not specify, he must divorce her immediately and give her the ketubah. Shmuel said: Even when he did not specify the period, [the husband] need not divorce her, since it is possible that he might discover some way to be released from the vow.
והא איפלגו ביה חדא זימנא דתנן המדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומרים שתי שבתות וב"ה אומרים שבת אחת ואמר רב מחלוקת במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה ושמואל אמר אפי' בסתם נמי לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו
But have they not disagreed about this before. As it is taught, A man who forbade himself by vow from having intercourse with his wife: Beth Shammai says: two weeks; Beth Hillel says: one week. And Rav said: They differ only in the case of one who specified [the period of abstention] but where he did not specify the period it is the opinion of both that he must divorce her immediately and give her the ketubah. Shmuel said: Even where the period had not been specified the husband may delay [his divorce], since it might be possible for him to discover some reason to be released from the vow.
צריכא דאי איתמר בההיא בההיא קאמר רב משום דלא אפשר בפרנס אבל בהא דאפשר בפרנס אימא מודה ליה לשמואל ואי אתמר בהא בהא קאמר שמואל משום דאפשר בפרנס אבל בההיא אימא מודה ליה לרב צריכא:
[Both disputes are] required For if [their views] had been stated in the former, it might have been assumed that only in that case did Rav say his view, since [the appointment] of an agent is not possible but that in the second case where [the appointment] of a agent is possible he agrees with Shmuel. And if they had only been stated in the second case, that only in that case did Shmuel maintain his view but that in the former case he agrees with Rav. [Hence both statements were] necessary.
תנן המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא ויתן כתובה בשלמא לרב כאן בסתם כאן במפרש אלא לשמואל קשיא
We learned: If a man forbade his wife by vow that she should not taste a certain type of produce, he must divorce her and give her the ketubah. Now this works according to Rav, for this mishnah refers to a husband who did not specify [the period of the prohibition] and the other to a husband who did specify [the period]. According to Shmuel, however, there is a contradiction.
הכא במאי עסקינן כגון שנדרה היא וקיים לה איהו וקסבר ר"מ הוא נותן אצבע בין שיניה
Here we are dealing with a case, for instance, where the woman made the vow and he confirmed it; R. Meir holds that [the husband] had himself put his finger between her teeth.
וסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה והתניא האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפר לה רבי מאיר ורבי יהודה אומרים היא נתנה אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה
But does R. Meir hold “He himself put his finger between her teeth”? Was it not download If a woman made a nazirite vow and her husband heard of it and did not annul it: R. Meir and R. Judah said: She has put her own finger between her teeth. Therefore, if the husband wishes to annul her vow, he may do so. But if he said, “I do not want a wife who is in the habit of vowing,” she may be divorced without [receiving] her ketubah.
רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים הוא נותן אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה איפוך ר"מ ורבי יהודה אומרים הוא נותן רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים היא נתנה
R. Yose and R. Elazar said: He has put his finger between her teeth. Therefore, the husband wishes to annul her vow, he may do so. But if he said, “I do not want a wife who is in the habit of vowing,” he may divorce her but must give her the ketubah! Reverse [the views]: R. Meir and R. Judah said: “He has put” and R. Yose and R. Elazar said: “She has put.”
אימא רבי מאיר ורבי יוסי אומרים הוא נותן רבי יהודה ורבי אלעזר אומרים היא נתנה וסבר רבי יהודה היא נתנה והתנן רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים
Read: R. Meir and R. Yose said, “He has put;” R. Judah and R. Elazar said, “She has put.” But does R. Judah hold the principle of “She put”? Have we not learned: R. Judah ruled: If he was an Israelite he may keep her [as his wife, if the vow was
אימא רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן ורבי אלעזר אומר היא נתנה ואם תמצא לומר זוגי זוגי קתני אימא רבי מאיר ורבי אלעזר אומרים היא נתנה רבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן והא סתמא דלא כרבי מאיר
for] one day? Read: R. Meir and R. Judah and R. Yose said, “He put” and R. Elazar said, “She put.” And should you wish to say that the names must appear in pairs, then read: R. Meir and R. Elazar said, “She put,” and R. Judah and R. Yose said, “He put’; and this anonymous Mishnah is not in agreement with R. Meir.
וסבר רבי יוסי בעניות שלא נתן קצבה אלמא בעל מצי מיפר ורמינהו אלו דברים שהבעל מיפר דברים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש ואלו הן נדרי עינוי נפש שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין ושלא אתקשט
Does R. Yose really hold [this applies] to poor women if no time limit is given; from which it is evident that a husband has the right to annul [such vows]? But they contrasted this [with the following]: And these are the vows which he can annul: vows of self-denial. [For instance:] “If I bathe” or “If I do not bathe;” “If I adorn myself,” or, “If I do not adorn myself.” Rabbi Yose says: These are not vows of self-denial. And the following are vows of self-denial: “[I swear] that I shall not eat meat” or “that I shall not drink wine” or “that I shall not adorn myself with