Ketubot 195

בבתוליה שיהו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה

“in her virginity” implies only one whose entire virginity is intact, irrespective of whether [previous intercourse with her was] of a natural or unnatural character.

ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה קתבעה מזוני אתאי לקמיה דרבא אמר להו ליתמי זילו הבו לה מזונות לית דחש להא דר' שמעון דאמר לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף

A certain woman once seized a silver cup for her ketubah and then claimed her maintenance. She appeared before Rava. He said to the orphans, “Go give her maintenance; no one has regard for the ruling of R. Shimon who said that we do not regard part of the amount as legally equal to the full amount.”

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה או אין צריכה שבועה ותבעי לך הכרזה

Rabbah the son of Rava sent to R. Joseph [the following enquiry:] Is a woman who sells [her deceased husband’s estate] without [the authorization] of the court required to take an oath or is she not required to take an oath? Why don’t you ask whether a public announcement [is required]?

אמר ליה הכרזה לא קמיבעיא לי דא"ר זירא אמר רב נחמן אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום

He replied: I do not need to ask about a public announcement because R. Zera has stated in the name of R. Nahman, “If a widow assessed [her husband’s estate] on her own behalf her act is invalid?” Now how did this case happen?

ה"ד אי דאכרוז אמאי לא עשתה ולא כלום אלא לאו דלא אכרוז ולעצמה הוא דלא עשתה ולא כלום הא לאחר מה שעשתה עשתה

If a public announcement had been made, why should her act be invalid? Rather there was no public announcement, and if she made [the assessment] on her own behalf, she has done nothing. But if she made it on behalf of another, her act is valid.

לעולם דאכרוז ודאמרי לה מאן שם ליך

No, I can still say to you public announcement may in fact have been made but [her act is nevertheless invalid] because they can say to her, “Who [authorized] you to make the assessment?”

כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי אייקר קם בשית מאה

As was the case with a certain man with whom corals belonging to orphans had been deposited. He went and assessed them on his own behalf for four hundred zuz, and when later its price rose to six hundred zuz,

אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה מאן שם לך

he appeared before R. Ammi, who said to him, “Who [authorized] you to make the assessment?”

והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה:

And the law is that she is required to take an oath, but there is no need to make a public announcement.

<big><strong>מתני׳</strong></big> אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה

If a widow whose ketubah was two hundred zuz sold [land] worth a maneh for two hundred zuz or [land] worth two hundred zuz for one maneh, she has received her ketubah.

היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל

If her kethubah was one maneh, and she sold [land] worth a maneh and a denar for one maneh, her sale is void. Even if she says, “I will return the denar to the heirs”, her sale is void.

רשב"ג אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ובגנה בת חצי קב וכדברי רבי עקיבא בית רובע

Rabbi Shimon ben Gamaliel says: her sale is always valid unless there was so much land there as to allow her to leave a field of nine kav, and from a garden, an area of half a kav, or, according to Rabbi Akiba, a quarter of a kav.

היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים:

If her ketubah was four hundred zuz and she sold [land] to [three] persons, to each for one maneh, and to a fourth [she sold] what was worth a maneh and a denar for one maneh, [the sale] to the last person is void but [the sale] to all the others are valid.

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי שנא שוה מאתים במנה דאמרי לה את אפסדת שוה מנה במאתים נמי תימא אנא ארווחנא

GEMARA. Why is the case of “a piece of land worth two hundred for one hundred” differ [in that she has received her ketubah?] Because they may say to her, “You yourself have caused the loss”? [But, so too] when she sold a piece of land worth one hundred for two hundred, she too could say, “It is I who have made the profit”?

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה

R. Nahman replied in the name of Rabbah b. Abbuha: