Ketubot 60
דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי אלא איפוך אריא וגנבי בידי שמים צינים ופחים בידי אדם
the judgment of the four forms of capital punishment has not ceased. He who would have been sentenced to stoning, either falls down from the roof or a wild beast runs him down. He who would have been sentenced to burning, either falls into a fire or a serpent bites him. He who would have been sentenced to decapitation is either delivered to the government or robbers come upon him. He who would have been sentenced to strangulation, is either drowned in the river or dies from suffocation. Rather reverse it: Lions and thieves are “by the hands of heaven” and cold and heat are by the hands of man.
רבא אמר טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא (ויקרא כ, ד) ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו אמרה תורה כרת שלי כמיתה שלכם מה מיתה שלכם פטור מן התשלומין אף כרת שלי פטור מן התשלומין
Rava said: The reason [for the view] of R. Nehunia b. Hakaneh, is from here: “And if the people of the land should shut their eyes from that man, when he gives of his offspring to Molech, [and not put him to death]; then I will set my face against that man, and against his family, and will cut him off” (Leviticus 20:5). The Torah says: My karet is like your death penalty; just as [in the case of] your death penalty one is free from payment, so in the case of my karet one is free from payment.
מאי איכא בין רבא לאביי איכא בינייהו זר שאכל תרומה לאביי פטור ולרבא חייב
What is the difference between Rava and Abaye? The difference is [with regard to] a non-priest who ate terumah. According to Abaye he is free [from payment], and according to Rava he is obligated [to pay].
ולאביי פטור והאמר רב חסדא מודה ר' נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא לידי איסור חלב אלמא דמעידנא דאגביה קנייה מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכיל ליה הכא נמי בעידנא דאגביה קנייה מתחייב בנפשו לא הוי עד דאכיל ליה הכא במאי עסקינן כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו
But according to Abaye is he exempt? Did not R. Hisda say: R. Nehunia ben Hakaneh admits that he who stole [forbidden] fat belonging to his neighbor and ate it, is liable [to pay], because he was guilty of stealing before he came to [the transgression of] the prohibition with regard to [forbidden] fat? Hence as soon as he lifted it up he acquired it, but he did not become liable for death until he ate it. Here also, when he lifted it up he acquired it, but he did not become liable for death until he had eaten it! Here we refer to a case where his friend stuck it into his mouth.
סוף סוף כיון דלעסיה קנייה מתחייב בנפשו לא הוי עד דבלעה כגון שתחב לו לתוך בית הבליעה היכי דמי אי דמצי לאהדורה ניהדר אי לא מצי לאהדורה אמאי חייב לא צריכא דמצי לאהדורה ע"י הדחק
[But] even then, as soon as he chewed it, he acquired it, but he is not liable for death until he has swallowed it! When [his friend] stuck it into his esophagus. What is this case? If he can give it back, let him give it back. And if he cannot give it back, why is he guilty? It is only necessary when he can give it back only with an effort.