Megillah 21

Chapter 21

א (עזרא ט, ט) כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס אימתי בזמן המן
1 “For we are servants; yet God has not forsaken us in our bondage, but has extended mercy unto us in the sight of the kings of Persia” (Ezra 9:9). When was this? In the time of Haman.
ב רבי חנינא בר פפא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים באש בימי נבוכדנצר הרשע ובמים בימי פרעה ותוציאנו לרויה בימי המן
2 Hanina b. Papa began his discourse on this section with the following text: “You have caused men to ride over our heads, we went through fire and through water” (Psalms 66:12). Through fire in the days of the wicked Nebuchadnezzar, and through water in the days of Pharaoh. “But you did bring us out into abundance,” in the days of Haman.
ג רבי יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים צח, ג) זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר
3 Rabbi Yohanan took his opening text for this lesson from here: (Psalms 98:3) "He remembers His kindness and His faithfulness toward the House of Israel, and all the ends of the earth have seen the salvation of our God." When did 'all the ends of the earth see the salvation of our God'? In the days of Mordechai and Esther.
ד ריש לקיש פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (משלי כח, טו) ארי נוהם ודוב שוקק מושל רשע על עם דל ארי נוהם זה נבוכדנצר הרשע דכתיב ביה (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסובכו דוב שוקק זה אחשורוש דכתיב ביה (דניאל ז, ה) וארו חיוה אחרי תניינה דמיה לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב
4 Resh Lakish began his discourse on this section with the following text: “As a roaring lion and a ravenous bear, so is a wicked ruler over a poor people” (Proverbs 4:7). “A roaring lion”: this is the wicked Nebuchadnezzar, of whom it is written, “A lion is gone up from his thicket” (Jeremiah 4:7). “A ravenous bear”: this is Ahashverosh, of whom it is written, “And behold another beast, a second, like to a bear,” (Daniel 7:5), and R. Joseph taught: These are the Persians, who eat and drink like bears, and are coated with flesh like bears, and are hairy like bears, and have no rest like bears. “
ה מושל רשע זה המן על עם דל אלו ישראל שהם דלים מן המצות
5 'A wicked one who rules', this is Haman. 'Over a poor people', this is Israel, who are poor in [observance of] commandments.
ו ר' אלעזר פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (קהלת י, יח) בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלוף הבית בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין מך אלא עני שנאמר (ויקרא כז, ח) ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר (תהלים קד, ג) המקרה במים עליותיו
6 Rabbi Elazar took his opening text for this lesson from here: (Ecclesiastes 10:18) "Through laziness the beam-work (mikrah) will sink (yimakh), and through a sinking of hands the house will drip." Because of 'laziness', who are the ones of Israel who were not occupied with Torah; the enemy of the Holy One, Blessed Be He[ie. Israel itself, due to its sins], became lowly (makh). Indeed, 'lowly' means poor, as is said (Leviticus 27:8): "And if he is too lowly for your valuation." Indeed, 'beam-work' means the Holy One, Blessed Be He, as is said (Psalms 104:3): "He [lays] the beam-work of His upper chamber in the waters."
ז רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים קכד, א) שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (תהלים קכד,ב) אדם ולא מלך
7 Nahman b. Isaac began his discourse on this section with the following text: “A Song of Ascents: If it had not been for the Lord who was for us let Israel now say, If it had not been the Lord who was for us when a man rose up against us” (Psalms 124:1-2) — “a man” and not a king.
ח רבא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (משלי כט, ב) ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם ברבות צדיקים ישמח העם זה מרדכי ואסתר דכתיב והעיר שושן צהלה ושמחה ובמשול רשע יאנח עם זה המן דכתיב והעיר שושן נבוכה
8 Rava began his discourse on this section from here: “When the righteous are increased the people rejoice, but when the wicked rules the people sigh” (Proverbs 29:2). “When the righteous are increased the people rejoice” — this is Mordecai and Esther, as it is written, “And the city of Shushan shouted and was glad” (Esther 8:15). “But when the wicked rules the people sigh” — this is Haman, as it is written, “But the city of Shushan was perplexed” (Esther 3:15).
ט רב מתנה אמר מהכא (דברים ד, ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו רב אשי אמר מהכא (דברים ד, לד) או הנסה אלהים וגו'
9 Matanah made his introduction from this verse: “For what great nation is there that has God so near to them” (Deuteronomy 4:7). R. Ashi made it from here: “Or has God attempted to [take one nation from the midst of another nation] (Deuteronomy 4:34).
י ויהי בימי אחשורוש אמר רב ויי והי הדא דכתיב (דברים כח, סח) והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות וגו'
10 “And it came to pass [vayehi] in the days of Ahashverosh: Rav said, [The word vayehi means] There was “voi” [trouble]. This is what is written, “And there you shall sell yourselves to your enemies for slaves and for bondwomen, and no man shall buy you” (Deuteronomy 28:68).
יא ושמואל אמר (ויקרא כו, מד) לא מאסתים ולא געלתים לכלותם לא מאסתים בימי יוונים ולא געלתים בימי נבוכדנצר לכלותם בימי המן להפר בריתי אתם בימי פרסיים כי אני ה' אלהיהם בימי גוג ומגוג
11 Shmuel said from here: “I did not reject them, neither did I abhor them to destroy them utterly” (Leviticus 26:44). “I did not reject them” in the days of the Greeks; “neither did I abhor them” — in the days of Nebuchadnezzar; “to destroy them utterly” — in the days of Haman; “and to break my covenant with them” — in the days of the Persians; “for I am the Lord their God” — in the days of Gog and Magog.
יב במתניתא תנא לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה ולא געלתים בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיה כה"ג לכלותם בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר להפר בריתי אתם בימי פרסיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות כי אני ה' אלהיהם לעתיד לבוא שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם
12 In a Baraita it was taught: 'I did not cast them away' in the days of the Chaldeans, when I caused Daniel, Hananiah, Mishael and Azariah to stand up for them. 'Nor did I abhor them' in the days of the Greeks, when I caused Shimon the Righteous, the Hasmonean and his sons, and Mattathias the High Priest to stand up for them. 'To annihilate them in the days of Haman', when I caused Mordechai and Esther to stand up for them. 'To break my covenant with them' in the days of the Persians, when I caused the House of Rabbi and the Sages of the generations to stand up for them. 'For I am Hashem their God' for the future time to come, when there will not be any nation or linguistic group who will be able to have power over them.
יג רבי לוי אמר מהכא (במדבר לג, נה) ואם לא תורישו את יושבי הארץ
13 R. Levi said from this verse: “But if you will not drive out the inhabitants of the land before you” (Numbers 33:55).
יד רבי חייא אמר מהכא (במדבר לג, נו) והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם
14 R. Hiyya said from this verse: “And it shall come to pass that as I thought to do to them, so will I do to you” (Numbers 33:56).
טו אחשורוש אמר רב אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של ראש אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש שנאמר (דניאל ב, לח) אנת הוא רישא די דהבא בן גילו של ראש הוא הרג הוא ביקש להרוג הוא החריב הוא ביקש להחריב שנאמר (עזרא ד, ו) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם
15 Ahashverosh: Rav said The brother of the head and the counterpart of the head — “The brother of the head”: the brother of Nebuchadnezzar the wicked who was called head, as it is written, “You are the head of gold” (Daniel 2:38). “The counterpart of the head”: the one slew, the other sought to slay; the one laid waste, the other sought to lay waste, as it is written, “And in the reign of Ahashverosh, in the beginning of his reign, wrote they an accusation against the inhabitants of Judah and Jerusalem” (Ezra 4:6).
טז ושמואל אמר שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה ורבי יוחנן אמר כל שזוכרו אמר אח לראשו ורבי חנינא אמר שהכל נעשו רשין בימיו שנאמר (אסתר י, א) וישם המלך אחשורוש מס
16 Shmuel said: The face of Israel was blackened (hushcharu) in his days like the sides of a pot. R. Yohanan said: Everyone who thought of him said “alas for my head (ah lerosho).” R. Hanina said: That all became poor (rash) in his days, as it says, “And the king Ahashverosh laid a tribute” (Esther 10:1).
יז הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו (בראשית לו, מג) הוא עשו הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו (במדבר כו, ט) הוא דתן ואבירם הן ברשען מתחילתן ועד סופן (דברי הימים ב כח, כב) הוא המלך אחז הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו
17 “That (hu) is the Ahashverosh. — [this means that] he persisted in his wickedness from beginning to end. [Similarly] “This is [hu] Esau”: he persisted in his wickedness from beginning to end. [Similarly] “This is [hu] Dathan and Aviram”: they persisted in their wickedness from beginning to end. [Similarly], “This is [hu] king Ahaz”: he persisted in his wickedness from beginning to end.
יח (דברי הימים א א, כז) אברם הוא אברהם הוא בצדקו מתחילתו ועד סופו (שמות ו, כו) הוא אהרן ומשה הן בצדקן מתחילתן ועד סופן (שמואל א יז, יד) ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחילתו עד סופו כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בחכמה
18 [Similarly], “Avram, the same [hu] is Abraham”: he persisted in his righteousness from the beginning to the end. [Similarly], “These are [hu] Aaron and Moses”: he persisted in his righteousness from the beginning to the end. [Similarly], “And David, he was [hu] the smallest”: he persisted in his humility from the beginning to the end; just as in his youth he humbled himself before anyone who was his superior in Torah, so in his kingship he humbled himself before anyone who was his superior in wisdom.
יט המולך אמר רב שמלך מעצמו אמרי לה לשבח ואמרי לה לגנאי אמרי לה לשבח דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה ואמרי לה לגנאי דלא הוה חזי למלכותא וממונא יתירא הוא דיהב וקם
19 'The one who reigns'. Rav said: [this means] that he (Ahashverosh) became king through his own effort. Some say this to praise him, and some say this to shame him. 'Some say this to praise him', because there was no other person who was as prepared for the throne as he was. 'Some say this to shame him', because he was not fit for the throne, but he had an abundance of wealth so he gave and he ascended.
כ מהודו ועד כוש רב ושמואל חד אמר הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם וחד אמר הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי כשם שמלך על הודו וכוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו
20 "From Hodu to Cush." [Of] Rav and Shmuel, one said: Hodu is at [one] end of the world, and Cush is at [the other] end of the world; and the one said: Hodu and Cush are next to each other. Just as he reigned over Hodu and Cush, so he reigned from [one] end of the earth to [the other] end.
כא כיוצא בדבר אתה אומר (מלכים א ה, ד) כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי הוו קיימי כשם שמלך על תפסח ועל עזה כך מלך על כל העולם כולו
21 Just like with this case, you say (I Kings 5:4): "For he governs everything on this side of the river from the entrance Tiphsah to Gaza." [Of] Rav and Shmuel, one said: Tiphsah is at [one] end of the world and Gaza is at [the other] end of the world; and the one said: Tiphsah and Gaza are next to each other. Just as he reigned over Tiphsah and Gaza, so he reigned over the whole world, all of it.
כב שבע ועשרים ומאה מדינה אמר רב חסדא בתחילה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה אלא מעתה (שמות ו, כ) ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה מאי דרשת ביה שאני הכא דקרא יתירא הוא מכדי כתיב מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה למה לי ש"מ לדרשה:
22 “Seven and twenty and a hundred provinces”. R. Hisda said: At first he ruled over seven, then over twenty [more], and finally over a hundred [more]. But if so, [what did you do with the verse], “And the years of the life of Amram were seven and thirty and a hundred years?” (Exodus 6:20). How do you expound this? It is different here, because the whole text is superfluous, since it is written, “From Hodu to Cush,” what would I then do with, “seven and twenty and a hundred provinces”? You must conclude that it is for a special lesson.
כג תנו רבנן שלשה מלכו בכיפה ואלו הן אחאב ואחשורוש ונבוכדנצר אחאב דכתיב (מלכים א יח, י) חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך וגו' ואי לא דהוה מליך עלייהו היכי מצי משבע להו
23 The Rabbis taught: Three [kings] reigned over the entire world, and they are Ahab, Ahashverosh, and Nebuchadnezzar. 'Ahab', as it is written (I Kings 18:10): "As Hashem your God lives, if there is a nation or a kingdom to which my lord has not stretched out to seek you, etc." If it was that he did not reign over them, how could he have forced them to swear?
כד נבוכדנצר דכתיב (ירמיהו כז, ח) והיה הגוי והממלכה אשר לא יתן את צוארו בעול מלך בבל אחשורוש הא דאמרן
24 Nebuchadnezzar, as it is written: “And it shall come to pass that the nation and the kingdom which will not serve the same Nebuchadnezzar king of Babylon and will not put their neck under the yoke of the King of Babylon” (Jeremiah 27:8). Ahashverosh, as we have pointed out above.
Previous ChapterNext Chapter