Megillah 37
על הספר ובדיו וכו': מנלן אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא (אסתר ט, כט) ותכתב אסתר המלכה וכתיב התם (ירמיהו לו, יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו:
On parchment and in ink. From where do we know this? The word “writing” in one place is derived from “writing” used in another place. It is written here, “And Esther the queen wrote,” (Esther 9:29) and it is written in another place, “Then Baruch said to them: He read all these words to me with his mouth, and I wrote them with ink in the book” (Jeremiah 36:18).
<big><strong>מתני׳</strong></big> בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן
MISHANH: A resident of a town who has gone to a walled city or a resident of a walled city who has gone to a town, if he is to return to his own place he reads according to the rule of his own place, and if not reads with them.
ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה י"ח ר"מ אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה:
From where does a man read the Megillah and thereby fulfil his obligation? Rabbi Meir says: all of it. Rabbi Judah says: from “There was a Jew” (Esther 2:5). Rabbi Yose says: from “After these things” (3:1).
<big><strong>גמ׳</strong></big> אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי י"ד אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר קורא עמהן אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מכדי כתיב היהודים הפרזים למה לי למיכתב היושבים בערי הפרזות הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז
GEMARA. Rava said: They taught this only if he intends to return on the night of the fourteenth; but if he does not mean to return on the night of the fourteenth, he reads with the rest. Rava said: From where do I derive this ruling? As it is written, “Therefore do the Jews of the villages who dwell in the unwalled towns” (Esther 9:19). Since it is written, “the Jews of the villages” why did it need to write, “who dwell in the unwalled towns”? This teaches us that one who is a villager for one day is called a villager.
אשכחן פרוז מוקף מנא לן סברא הוא מדפרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף
We have proved this for a villager. How do we know that it applies also to inhabitants of walled towns? It is reasonable: If a villager of one day is called a villager, a walled-city-dweller of one day is called a walled-city-dweller.
ואמר רבא בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהן מאי טעמא האי כבני העיר בעי למקרי ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין הני מילי כי איתיה בדוכתיה אבל כי איתיה בעיר כבני עיר בעי למקרי
Rava also said: A villager who has gone to a town reads with the rest in any case. What is the reason? He should read at the same time as the townspeople — and it is the Rabbis who made a concession to the villagers so that they might supply food and drink to their brothers in the large cities. Now this applies only so long as they are in their own place, but when they are in the town, they must read like the townspeople.
איתיביה אביי בן כרך שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא כמקומו בן כרך ס"ד באם עתיד לחזור תליא מילתא אלא לאו בן כפר
Abaye raised an objection: If a resident of a walled city went to a town, in any case he reads according to the custom of his own place. “A resident of a walled city” would you really think? His rule depends on whether he means to return. Rather, this is “a villager.”
א"ר יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש
R. Yohanan said: All these rabbis derived their rule from the same verse: “Then Esther the queen and Mordecai the Jew wrote all the acts of power” (9:29). He who says the whole Megillah, this refers to the power of Ahashverosh;
ומאן דאמר מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומ"ד מאחר הדברים האלה תוקפו של המן ומ"ד מבלילה ההוא תוקפו של נס
he who says from “There was a Jew,” he power of Mordecai; he who says from “After these things” the power of Haman; and he who says, from “On that night” the power of the miracle.
מ"ד כולה מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש על ככה משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק ומה הגיע אליהם דקטל ושתי
He who says that the whole of it must be read [interprets thus]: What did Ahashverosh see to make him use the vessels of the Temple? “In that matter”, in that he reckoned seventy years and they had not yet been redeemed; “And what came upon them?” That he killed Vashti.
ומ"ד מאיש יהודי מה ראה מרדכי דאיקני בהמן על ככה דשוי נפשיה ע"ז ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא
He who says that it should be read from “There was a Jew” [interprets thus]: What had Mordecai seen that he provoked Haman? “In that matter”, that he made himself an object of idolatry. “And what came upon them”? That a miracle occurred.
ומ"ד מאחר הדברים האלה מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ומה הגיע אליהם ותלו אותו ואת בניו על העץ
He who says that it is to be read from “After these things,” [interprets thus]: What did Haman see to make him provoke all the Jews? “In that matter”, that Mordecai did not bow down or prostrate himself; “And what came upon him”? They hung him and his sons on the tree.
ומ"ד מבלילה ההוא מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות על ככה דזמינתיה אסתר להמן בהדיה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא
He who says that it is to be read from “On that night” interprets thus: What did Ahashverosh see to make him order them to bring the Chronicles? “In that matter” that Esther invited Haman with him. “And what came upon them”? A miracle occurred.
א"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפי' למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה
R. Helbo said in the name of R. Hama b. Guria, who said it in the name of Rav: The halakhah follows the one who says that the whole of it must be read; and even according to the one who says that it need be read only from “There was a Jew” it must all be written.
וא"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה אמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשין
Hama b. Guria said in the name of Rav: The Megillah is called “book” and it is also called “letter.” It is called “book” to show that if it is stitched with threads of flax, it is invalid; and it is called “letter” to show that if it is stitched with three threads of sinew, it is valid. R. Nahman said: This is only on condition that they are evenly spaced.
אמר רב יהודה אמר שמואל הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא אמר רבא לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא אבל מחסרא ומייתרא פורתא לית לן בה
R. Judah said in the name of Shmuel: If one reads from a Megillah written among the rest of the Writings, he has not fulfilled his obligation. Rava said: This is the case only if it is not a little shorter or longer than the rest, but if it is a little shorter or longer than the rest, there is no problem with it.