Megillah 39
לעולם ר' יהודה ואפי' לכתחילה ולא קשיא הא דידיה הא דרביה
In fact it follows R. Judah, and he holds that the deaf person can read even ab initio, and there is no difficulty: in the first quotation he is giving his own opinion, in the second that of his teacher,
דתניא ר' יהודה אומר משום ר"א בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ר"מ אומר (דברים ו, ו) אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כוונת הלב הן הן הדברים
as it has been taught: R. Judah says in the name of R. Elazar b. Azariah: One who recites the Shema should make it heard to his ears, as it says, “Hear, O Israel, the Lord our God is One”—Make heard to your ear what your mouth says. R. Meir says: “Which I command you this day upon your heart” according to the words follow the intention of the heart.
השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה והא דתני יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ר"מ היא:
Now that you have come to this, you may even say that R. Judah was of the same opinion as his teacher, and the statement made by R. Judah the son of R. Shimon b. Pazzi follows R. Meir.
ר' יהודה מכשיר בקטן: (דתניא) א"ר יהודה קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד אמרו לו אין מביאין ראיה מן הקטן
R. Judah declares a minor qualified. It has been taught: R. Judah said: When I was a young boy, I read it [the Megillah] in front of R. Tarfon and the elders in Lod. They said to him: Proof cannot be brought from the testimony of a minor.
ולימרו ליה אין מביאין ראיה מן הקטן חדא ועוד קאמרו ליה חדא דקטן היית ועוד אפילו גדול היית אין מביאין ראיה מן המתיר:
Why did they not say to him: Proof cannot be brought from the testimony of a minor? They gave one answer and then another. First, they said, you were a boy and moreover, even had you been an adult, proof cannot be brought from the very one who allows it.
<big><strong>מתני׳</strong></big> אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:
Mishnah: They do not read the Megillah, nor circumcise, nor go to the mikveh, nor sprinkling [purificatory waters], and similarly a woman keeping day for day should not take a ritual bath until the sun has risen. But if any of these things is done after dawn, it is valid.
<big><strong>גמ׳</strong></big> מנלן דאמר קרא (אסתר ט, כח) והימים האלה נזכרים ונעשים ביום אין בלילה לא לימא תיהוי תיובתא דר' יהושע בן לוי דאמר ריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום כי קתני אדיום:
Gemara. From where do we know this? Because the verse says, “And these days should be remembered and kept” (Esther 9:28) by day, but not by night. Shall we say that this is a refutation of R. Joshua b. Levi; for R. Joshua b. Levi said: One must read the Megillah by night and a second time by day? When the mishnah taught it, it referred to the day.
ולא טובלין ולא מזין וכו': דכתיב (במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא [וגו'] ביום השביעי ואיתקש טבילה להזיה:
Neither should one immerse [in a mikveh] nor sprinkle. As it is written, “And the clean person shall sprinkle on the unclean . . . And on the seventh day” (Numbers 19:19) and immersing is compared to sprinkling.
וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכו': פשיטא מ"ש שומרת יום כנגד יום מכל חייבי טבילות
And similarly a woman keeping day for day should not immerse until the sun has risen. This is obvious! Why should a woman keeping day for day be different from all others who are obligated to immerse?
איצטריך סלקא דעתך אמינא תיהוי כראיה ראשונה של זב וראיה ראשונה של זב איתקש לבעל קרי דכתיב (ויקרא טו, לב) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה בעל קרי טובל ביום האי נמי ליטבול ביומיה
It is necessary, lest you think that she should be the same as the first observation of one who had a genital discharge, and the first observation of one who had a genital discharge has been compared to one who had a seminal issue, as it is written, “This is the law of him that has had a genital discharge (zav) and of him from whom the flow of seed has gone out.” (Leviticus 15:32) Just as one with a seminal issue immerses during the day, so too this one immerses on the same day.
והא ביממא לא מצי טבלה דכתיב (ויקרא טו, כו) כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה בליליא מיהת ליעביד מקצת שימור ותיטבול קמ"ל כיון דבעיא ספירה
This woman, however, cannot immerse on that day, because it is written, “All the days of her discharge she shall be as in the days of her menstrual impurity”; (Leviticus 15:26) so [you might say], by night at least she might keep watch for a short time and then immerse; therefore we are told that [she must not do this], because she requires to count [day for day];