Sukkah 111
תלמוד לומר (דברים יח, ח) חלק כחלק יאכלו כחלק עבודה כך חלק אכילה ומאי אכילה אילימא קרבנות מהתם נפקא (ויקרא ז, ט) לכהן המקריב אותה לו תהיה אלא לחם הפנים
Scripture says, "They shall receive equal portions to eat," (Deuteronomy 18:8) meaning, as the division of the service [is equal for all], so is the division of the food. Now what food [could this mean]? If you will say that it means the sacrifices, do we not deduce that from a different verse, "It shall be the priest's that offers it?" (Leviticus 7:9). Rather this must refer to the showbread.
יכול אף בחובות הבאות שלא מחמת הרגל ברגל ת"ל (דברים יח, ח) לבד ממכריו על האבות מה מכרו האבות זה לזה אני בשבתי ואתה בשבתך:
It might have been that the same applies also to obligatory offerings that are offered on the Festival, though not on account of the Festival, Scripture says, "Except for that which is sold according to the fathers’ houses" (Deuteronomy 18:8). Now what is it that the fathers have sold to each other? "I shall be in charge in my week and you in your week."
בעצרת אומר לו הילך וכו': איתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן רבה בר בר חנה אמר זמן ואחר כך סוכה
On Shavuot they used to say to the priest etc. It was stated, Rav said: [The blessing of] the Sukkah[comes first] and then that of the season. Rabbah b. Bar Hannah said: [The blessing of] the season [is first] and then that of the Sukkah.
רב אמר סוכה ואחר כך זמן חיובא דיומא עדיף רבה בר בר חנה אמר זמן ואחר כך סוכה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
Rav ruled, [The blessing of] the Sukkah [comes first] and then that of the season, since the obligation of the day is more important. Rabbah b. Bar Hannah said: [The blessing of] the season [is first], since that which is frequent precedes that which is infrequent.
לימא רב ורבה בר בר חנה בפלוגתא דבית שמאי ובית הלל קמיפלגי דת"ר דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום
Shall we say that Rav and Rabbah b. Bar Hannah differ on the same principles as those on which Bet Shammai and Beth Hillel differed? For our rabbis have taught, These are the points of difference between Beth Shammai and Beth Hillel with regard to [the ritual at] a meal: Beth Shammai says that one recites the blessing of the day and then the blessing over the wine, whereas Beth Hillel says that one recites the blessing over the wine and then the blessing of the day.
בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקידושא שתאמר ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
Beth Shammai says that one recites the blessing of the day and then the blessing over the wine since it is the day which causes the wine to be brought and the day has been sanctified before the wine was brought. Whereas Bet Hillel says that one recites the blessing over the wine first and then the blessing of the day, since the wine is the cause of the sanctification being recited. Another reason: The blessing over wine is frequent,and the blessing of the day is infrequent,and that which is frequent takes precedence over that which is infrequent.
אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לבית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא שהיין גורם לקידושא שתאמר אבל הכא אי לאו זמן מי לא אמרינן סוכה
[No,] Rav could say to you: I can state my view even according to Bet Hillel, for Bet Hillel stated their ruling only in that case, since the wine is the cause of the sanctification being recited, but not in this case, since even if there were no blessing of the season, would we not still say [the blessing of] the Sukkah?
ורבה בר בר חנה אמר לך אנא דאמרי אפילו לבית שמאי עד כאן לא אמרי בית שמאי התם אלא שהיום גורם ליין שיבא אבל הכא אי לאו סוכה מי לא אמרינן זמן
And Rabbah b. Bar Hannah could say to you: I could state my view even according to Beth Shammai, for Beth Shammai stated their ruling only in that case, since it is the day which causes the wine to be brought, but in this case, if it were not for the Sukkah, would we not still recite [the blessing of] the season?
תנן בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ והא הכא דחמץ עיקר ומצה טפל וקתני הילך מצה והילך חמץ תיובתא דרב
We have learned: On Shavuot they used to say to the priest, “Here is matzah for you, here is leavened bread.” Now here, surely, the leavened bread is the essential feature [of the Festival] and the matzah a secondary one, and yet it teaches, “Here is matzah for you, here is leavened bread.” Is this not then a refutation of Rav?
אמר לך רב תנאי היא דתניא הילך מצה הילך חמץ אבא שאול אומר הילך חמץ הילך מצה
Rav could say to you: This is a tannaitic dispute; for it has been taught, “Here is matzah for you, here is leavened bread for you.” Abba Shaul says: [They said,] “Here is leavened bread for you, here is matzah.
דרש רב נחמן בר רב חסדא לא כדברי רב דאמר סוכה ואחר כך זמן אלא זמן ואחר כך סוכה ורב ששת בריה דרב אידי אמר סוכה ואחר כך זמן והלכתא סוכה ואחר כך זמן:
R. Nahman b. R. Hisda expounded: The law is not according to Rav who said, [First the blessing over] the Sukkah and then [that of] the season, rather first [is the blessing of] the season and then [that of] the Sukkah. R. Shesheth the son of R. Idi said: First [the blessing of] the Sukkah and then [that of] the season. And the halakhah is that the blessing of the Sukkah is first and then that of the season.
משמר שזמנו קבוע [וכו'] ושאר קרבנות צבור: לאתויי מאי לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים:
The watch of priests whose period of service was fixed etc., and all other congregational sacrifices. What does [this] come to include? It includes the bull brought as a result of a transgression caused by the forgetfulness of the congregation and the he-goats brought as atonement for idolatry.
<big><strong>מתני׳</strong></big> יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין לאחריה היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים חל להיות יום אחד [להפסיק] בינתים משמר שזמנו קבוע היה נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים ובשאר ימות השנה הנכנס נוטל שש והיוצא נוטל שש רבי יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש
Mishanh. 1) A festival which fell next to Shabbat, either before or after it, all the watches shared equally in the distribution of the showbread. 2) If one day intervened between them [Shabbat and Yom Tov], the watch whose time of service was fixed [for that week] took ten [of the] loaves, while they that were detained took two. 3) On all other days of the year the incoming watch took six loaves and the outgoing watch six. a) Rabbi Judah said, the incoming watch took seven and the outgoing five.
הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום בילגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה:
4) The incoming watch divided it in the north, and the outgoing in the watch in the south. 5) [The watch of] Bilgah always divided it in the south; their ring was fixed and their alcove was blocked up
<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי מלפניה ומאי מלאחריה אילימא לפניה יום טוב ראשון לאחריה יום טוב אחרון היינו שבת שבתוך החג
Gemara. What is meant by before and what by after? If you say that before refers to the first day of the Festival and after to the last day of the festival, isn't this then the Shabbat of Hol Hamoed?
אלא לפניה יום טוב אחרון לאחריה יום טוב ראשון מ"ט כיון דהני מקדמי והני מאחרי תיקנו רבנן מילתא כי היכי דניכלו בהדי הדדי:
Rather, before refers to the last day of the festival and after refers to the first day of the festival. What is the reason? Since the one watch had to arrive early and the other had to leave late, the Rabbis made an enactment in order that they might eat together