Sukkah 46

וכיון דמייתא כווצא ולאו אדעתיה

it shrinks, and he might not notice.

ומי אמר אביי ר"מ חייש למיתה ור' יהודה לא חייש והתנן בת ישראל שנשאת לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים

But did Abaye say that R. Meir is concerned because of the possibility of death while R. Judah is not concerned? But haven't we learned: If the daughter of an Israelite was married to a priest, and her husband went to a country beyond the sea, she may eat of terumah on the presumption that he is still alive

ורמינן עלה הרי זה גיטיך שעה אחת קודם מיתתי אסורה לאכול בתרומה מיד

And when we pointed to the following contradiction: [If a priest said to his wife,] ‘Here is your get [to take effect] one hour before my death’, she is forbidden to eat of terumah immediately.

ואמר אביי לא קשיא הא ר"מ דלא חייש למיתה הא רבי יהודה דחייש למיתה

Abaye answered that there is no difficulty, ... since the former [statement] is according to R. Meir who is not concerned with the possibility of death, while the latter is according to R. Judah who is concerned the possibility of death

דתניא הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר

As it has been taught, If a man buys wine from Samaritans he may say, ‘Two log which I intend to set aside are terumah, ten are the first tithe, and nine the second tithe’, and then he redeems it and may drink it at once, the words of R. Meir.