Taanit 38

בצורתא מדינתא אמדינתא כפנא וא"ר חנינא סאה בסלע ושכיחא בצורתא ארבעה ולא שכיחא כפנא

[from one city to another] it is drought, but when it has to be brought [overland] from one province to another it is famine. R'Hanina said: If a se'ah of grain costs one sela' and is obtainable it is drought; but i four se'ahs cost a sela' but are not easily obtainable, then it is a famine.

א"ר יוחנן לא שנו אלא בזמן שהמעות בזול ופירות ביוקר אבל מעות ביוקר ופירות בזול מתריעין עליה מיד דא"ר יוחנן נהירנא כד הוו קיימי ד' סאין בסלע והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר:

R'Johanan added: This holds good only when money is cheap and food dear, but if money is dear and food cheap then the alarm is sounded at once. For R'Johanan said: I remember well [the time] when four se'ahs cost one sela' and yet there were many in Tiberias swollen from hunger because there was not a coin to be had.

ירדו לצמחין אבל לא לאילן: בשלמא לצמחים ולא לאילן משכחת לה דאתא ניחא ולא אתיא רזיא לאילן ולא לצמחין דאתיא רזיא ולא אתיא ניחא

IF RAIN FALLS FOR CROPS BUT NOT FOR THE TREES. It is of course possible [for rainfall to be beneficial] for crops and not for the trees when [the rain] falls gently and not heavily; similarly, It can be beneficial for trees and not for crops when it falls heavily and not gently; similarly, it can be beneficial for both of them and yet not for cisterns, ditches and caves if it falls heavily and gently but yet not in great enough volume.

לזה ולזה אבל לא לבורות ולא לשיחין ומערות משכחת לה דאתיא רזיא וניחא מיהו טובא לא אתיא אלא הא דתניא ירדו לבורות לשיחין ולמערות אבל לא לזה ולזה היכי משכחת לה דאתיא בשפיכותא

But is it possible for rain to fall for cisterns, ditches and caves and yet not be beneficial for both of these [crops and trees] as has been taught in the Baraitha? - When the rain is torrential. Our Rabbis have taught: The alarm [for rain] for the trees is sounded during the middle of the Passover [season],<span class="x" onmousemove="('comment',' 'half'. This is explained by J. T. (Sheck. III, 47b) to mean half of the thirty days before the feast, i.e., within fifteen days before the feast.');">¹</span>

ת"ר מתריעין על האילנות בפרוס הפסח על הבורות ושיחין ומערות אפילו בפרוס החג ועל כולן אם אין להן מים לשתות מתריעין עליהן מיד

and for the cisterns, ditches and caves even during<span class="x" onmousemove="('comment',' Though it is still summer season (Rashi) . MS.M. omits 'even'.');">²</span> the middle of the Tabernacles [season]; and at any time should there be no water to drink the alarm is sounded at once.

ואיזהו מיד שלהן שני וחמישי ושני ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא באפרכיא שלהן

What is meant by 'at once'? - On the [following] Monday, Thursday and Monday. The alarm is sounded for all the aforementioned only in the particular province affected.

ואסכרא בזמן שיש בה מיתה מתריעין עליה בזמן שאין בה מיתה אין מתריעין עליה ומתריעין על הגובאי בכל שהוא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על החגב

In the case of croup the alarm is sounded only when deaths result from it, but if no deaths result the alarm is not sounded. In the case of locust the alarm is sounded no matter how small in number.

ת"ר מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע על הבורות ועל השיחין ועל המערות אפילו בשביעית רשב"ג אומר אף על האילנות בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים

R'Simeon B'Eleazar says: [The alarm is sounded] also in the case of grasshoppers. Our Rabbis have taught: The alarm is sounded for the trees during the working years of the Sabbatical Cycle,<span class="x" onmousemove="('comment',' At any time within the six years of the seven years' cycle (Shemittah) .');">³</span>

תניא אידך מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע על הבורות על השיחין ועל המערות אפילו בשביעית רבן שמעון בן גמליאל אומר אף על האילנות מתריעין על הספיחין בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים

but for the cisterns, ditches and caves even on the Sabbatical year. R'Simeon B'Gamaliel says: [The alarm is sounded] also for the trees during the Sabbatical year because the poor derive their livelihood from them.<span class="x" onmousemove="('comment',' The poor had equal rights with the owners to the produce of the seventh year. Cf. Ex. XXIIl, 11 and Lev. XXV, 6. iheunhm');">⁴</span>

תניא א"ר אלעזר בן פרטא מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם יש שנה שגשמיה מרובין ויש שנה שגשמיה מועטין יש שנה שגשמיה יורדין בזמנן ויש שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן

Another Baraitha taught: The alarm is sounded for trees during the six working years of the Sabbatical Cycle, but for the cisterns, ditches and caves even on the Sabbatical year. R'Simeon B'Gamaliel says: [The alarm is sounded] also for the trees.

שנה שגשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בא' בשבת נמצאת עיסה נאפית כתיקנה ונאכלת כתיקנה שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בע"ש נמצאת עיסה נאפית שלא כתיקנה ונאכלת שלא כתיקנה

For what grows of itself the alarm is sounded even on the Sabbatical year because the poor derive their livelihood from them. It has been taught: R'Eleazar B'Perata said: Ever since the day the Temple was destroyed the rains have become irregular;<span class="x" onmousemove="('comment',' Rashi explains the word to mean 'with difficulty'. Jastrow thinks the word to be a corruption of xenium, 'a host or king's gift, donation indefinite as to time and amount', hence, irregular.');">⁵</span>

שנה שגשמיה מרובין למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבת אחת נמצאו ריחים טוחנות מן הכור מה שטוחנות מן הקב ונמצאת עיסה אוכלת מן הכור כמו אוכלת מן הקב

there are years in which rains are abundant, and there are other years when they are scanty; there are some years when the rains come in season, and there are other years when they do not. To what may be compared the years when the rains come in season?

שנה שגשמיה מועטין למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו מעט מעט נמצאו ריחיים מה שטוחנות מן הכור טוחנות מן הקב נמצאת עיסה כמה שנאכלת מן הכור אוכלת מן הקב

To a servant to whom his master gave his week's food allowance [in advance] on the first day of the week, with the result that the dough is baked well and eatable.<span class="x" onmousemove="('comment',' He has plenty of time to devote to its baking.');">⁶</span> To what may be compared the years when the rains do not come in season?

ד"א בזמן שגשמיה מרובין למה הוא דומה לאדם שמגבל את הטיט אם יש לו מים רבים מים אינן כלין והטיט מגובל יפה אם יש לו מים מועטין מים כלים והטיט אינו מתגבל יפה

To a servant to whom his master gave his week's food allowance on the eve of the Sabbath with the result that his dough is not well baked<span class="x" onmousemove="('comment',' It is baked hurriedly.');">⁷</span> and uneatable.

ת"ר פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד אמר לו הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף וקבע לו זמן

To what may be compared the years when the rains are abundant? To a servant to whom his master gave his [year's] food allowance in one lot so that the [waste of] the mill in grinding a kor<span class="x" onmousemove="('comment',' Thirty se'ahs.');">⁸</span>

כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים בשחרית שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי זמן כל היום כולו שלי הוא בצהרים שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי שהות ביום במנחה שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי שהות ביום לגלג עליו אותו אדון אמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים

is no more than [the waste] in grinding a kab<span class="x" onmousemove="('comment',' One sixth of a se'ah.');">⁹</span> and likewise the waste in kneading a kor is no more than in kneading a kab. To what may be compared the years when the rains are scanty? To a servant to whom his master gave his [year's] food allowance little by little, so that the waste in grinding a kab is no les than in grinding a kor, and likewise the waste in kneading a kab is no less than in kneading a kor. Another explanation: When the rains are plentiful they may be compared to a man kneading clay; if he has a plentiful supply of water then the clay is well kneaded without all the water being used up, but if the supply is scanty the water will give out and the clay is not well kneaded. Our Rabbis have taught: Once it happened when all Israel came up on pilgrimage to Jerusalem that there was no water available for drinking. Thereupon Nakdimon B'Gurion approached a certain [heathen] lord and said to him: Loan me twelve wells of water for the Pilgrims and I will repay you twelve wells of water; and if I do not, I will give you instead twelve talents of silver, and he fixed a time limit [for repayment]. When the time came [for repayment] and no rain had yet fallen the lord sent a message to him in the morning: Return to me either the water or the money that you owe me. Nakdimon replied: I have still time, the whole day is mine. At midday he [again] sent to him a message, Return to me either the water or the money that you owe me. Nakdimon replied: I still have time to-day. In the afternoon he [again] sent to him a message, Return to me either the water or the money that you owe me. Nakdimon replied, I still have time to-day. Thereupon the lord sneeringly said to him, Seeing that no rain has fallen throughout the whole year