Taanit 47

יומא חד שמעיה דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע חייב א"ל ולימא מר ובין סנפיריו אמר ליה ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה אמר ליה אנא ניהו

One day he heard him reciting a tradition that Samuel had said: He that takes out of the sea a fish on the Sabbath, as soon as there is on it a dry spot as large as a sela', he has committed a breach of the Sabbath laws.<span class="x" onmousemove="('comment',' Cf. Shab. 107b. He desecrates the Sabbath by killing which is one of the thirty-nine primary types of work forbidden on the Sabbath (cf. Shab. 73a) .');">¹</span> Thereupon R'Jose B'Abin asked him: Why does not the Master add, 'and between the fins'? He replied : Are you not aware that R'Jose B'Abin had [already] stated this? [The former] retorted: I am R'Jose B'Abin.

א"ל ולאו קמיה דר' יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר א"ל (הין) א"ל ומ"ט שבקיה מר ואתא הכא אמר ליה גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס עלי דידי היכי חייס

Thereupon R'Ashi enquired: Did you not frequent the discourses of R'Jose of Yokereth? He replied: Yes. R'Ashi then asked him: Why did you leave him, Sir, and come here? He replied: How could the man who showed no mercy to his son and daughter show mercy to me?

בריה מאי היא יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא נגה להו ולא אייתי להו ריפתא אמרו ליה לבריה כפינן הוו יתבי תותי תאינתא אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואכלו

What happened to his son? Once R'Jose had day-labourers [working] in the field; night set in and no food was brought to them and they said to his son, 'We are hungry'. Now they were resting under a fig tree and he exclaimed: Fig tree, fig tree, bring forth thy fruit that my father's labourers may eat. It brought forth fru and they ate.

אדהכי והכי אתא אבוה אמר להו לא תינקטו בדעתייכו דהאי דנגהנא אמצוה טרחנא ועד השתא הוא דסגאי אמרו ליה רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך אמר להו מהיכא אמרו הכי והכי הוה מעשה אמר לו בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו

Meanwhile the father came and said to them, Do not bear a grievance against me; the reason for my delay is because I have been occupied up till now on an errand of charity. The labourers replied, May God satisfy you even as your son has satisfied us. Whereupon he asked: Whence? And they told him what had happened.

ברתיה מאי היא הויא ליה ברתא בעלת יופי יומא חד חזיא לההוא גברא דהויא כריא בהוצא וקא חזי לה אמר לו מאי האי אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם

Thereupon he said to his son: My son, you have troubled your Creator to cause the fig tree to bring forth its fruits before its time, may you too be taken hence before your time! What happened to his daughter? He had a beautiful daughter. One day he saw a man boring a hole in the fence so that he might catch a glimpse of her.

הויא ליה ההוא חמרא כדהוו אגרי לה כל יומא לאורתא הוו משדרי לה אגרה אגבה ואתיא לבי מרה ואי טפו לה או בצרי לה לא אתיא יומא חד אינשו זוגא דסנדלי עלה ולא אזלה עד דשקלונהו מינה והדר אזלה

He said to the man, What is [the meaning of] this? And the man answered: Master, if I am not worthy enough to marry her, may I not at least be worthy to catch a glimpse of her? Thereupon he exclaimed: My daughter, you are a source of trouble to mankind; return to the dust so that men may not sin because of you. He also had an ass.

אלעזר איש בירתא כד הוו חזו ליה גבאי צדקה הוו טשו מיניה דכל מאי דהוה גביה יהיב להו יומא חד הוה סליק לשוקא למיזבן נדוניא לברתיה חזיוהו גבאי צדקה טשו מיניה

When it was hired out for the day [the people who hired it] would place, in the evening, the hire on its back and the ass would make its way home to its master. If, however, the money was too much or too little, it would not go. One day a pair of sandals were left on its back and the ass would not move until they were removed and only then did it proceed. Whenever the collectors of charity caught sight of R'Eleazar B'Birtah<span class="x" onmousemove="('comment',' [Identified by Horowitz (Palestine p. 115) with Beiruth.]');">²</span>

אזל ורהט בתרייהו אמר להו אשבעתיכו במאי עסקיתו אמרו ליה ביתום ויתומה אמר להן העבודה שהן קודמין לבתי שקל כל דהוה בהדיה ויהב להו פש ליה חד זוזא זבן ליה חיטי ואסיק שדייה באכלבא

they would hide themselves from him, because he was in the habit of giving away to them all that he had. One day he was going to the market to buy a trousseau for his daughter. When the collectors of charity caught sight of him they hid themselves from him. He ran after them and said to them: I adjure you, [tell me] on what mission are you engaged?

אתא דביתהו אמרה לה לברתיה מאי אייתי אבוך אמרה לה כל מה דאייתי באכלבא שדיתיה אתיא למיפתח בבא דאכלבא חזת אכלבא דמליא חיטי וקא נפקא בצינורא דדשא ולא מיפתח בבא מחיטי אזלא ברתיה לבי מדרשא אמרה ליה בא וראה מה עשה לך אוהבך אמר לה העבודה הרי הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל

And they replied: [The marriage of] an orphaned pair. He said to then: I swear, they must take precedence over my daughter. And he took all that he had and gave to them. He was left with one zuz and with this he bought wheat which he deposited in the granary.

ר' יהודה נשיאה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא אמר כמה איכא משמואל הרמתי ליהודה בן גמליאל אוי לו לדור שכן נתקע אוי לו למי שעלתה בימיו כך חלש דעתיה ואתא מיטרא

When his wife returned house she asked her daughter, What did your father bring home? She replied, He has put in the granary all that he had bought. She thereupon went to open the door of the granary and she found that it was so full of wheat that the wheat protruded through the hinges of the door-socket and the door would not open on account of this. The daughter then went to the Beth-Hamidrash and said to him [her father], Come and see what your Friend has done for you.

דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אודעינהו לרבי יוחנן ולריש לקיש לצפרא אודעינהו אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן הא לא קבילנא עלן מאורתא אמר ליה אנן בתרייהו גררינן

Whereupon he said to her, l swear,<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'By the Service of the Temple', one of the formulas of oaths.');">³</span> they shall be to you as devoted property, and you shall have no more right to share in them than any poor person in Israel.<span class="x" onmousemove="('comment',' R. Eleazar b. Birtah did not wish his daughter to derive any benefit from the results of a miracle.');">⁴</span> R'Judah the Prince<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra p. 64, n. 1.');">⁵</span> ordained a fast and he prayed but no rain fell.

דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אתא מיטרא תנא להו אושעיא זעירא דמן חברייא (במדבר טו, כד) והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה

He thereupon exclaimed: What a great difference there is between, Samuel the Ramathite<span class="x" onmousemove="('comment',' Cf. I Sam. XII, 17.');">⁶</span> and Judah the son of Gamaliel! Woe to the generation that finds itself in such plight! Woe to him in whose days this has happened. He felt very grieved and rain fell. Once the House of the Patriarch ordained a fast and did not inform either R'Johanan or Resh Lakish.

משל לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה

In the morning, however, they did notify them. Resh Lakish then said to R'Johanan, But we have not undertaken the fast on the previous evening.<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra 11b. thhrcv ins trhgz');">⁷</span> The latter replied: We are subject to their ordinances. Once the House of the Patriarch ordained a fast and no rain fell.

אתו עבדיה ורמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה אמרו (ליה) בני מאתיה שבקיה דהא נמי מצער לן כיון דחזינן דכל מיליה לשום שמים לא אמרי ליה מידי ושבקינן ליה אתון נמי שבקוהו

Thereupon Oshaiah, the youngest of the college scholars,<span class="x" onmousemove="('comment',' [ , Aliter: (Oshaia) Ze'ira of Haberya. a village in the Hawran district. V. Horowitz, p. 263.]');">⁸</span> expounded the verse, Then it shall be, if it be done in error by the congregation.<span class="x" onmousemove="('comment',' Num. XV, 24.');">⁹</span> This can be compared to a bride who lives in the house of her father. So long as her eyes<span class="x" onmousemove="('comment',' The meaning is that the leaders of the community ('the eyes') because of their sins are the cause of the sufferings that have befallen the community.');">¹⁰</span>

רבי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה אילפא ואמרי לה רבי אילפי אמר משיב הרוח ונשא זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא אמר ליה מאי עובדך אמר ליה דיירנא בקוסטא דחיקא דלית ביה חמרא לקידושא ואבדלתא טרחנא ואתינא חמרא לקידושא ואבדלתא ומפיקנא להו ידי חובתייהו

are beautiful her body needs no examination; should, however, her eyes be bleared then her body needs examination. Thereupon the servants of the Patriarch came and put a scarf around his neck and tortured him. Whereupon the people of the city cried out, Leave him alone; us also he insults but since we see that whatever he does is for the sake of Heaven, we say nothing to him and we leave him alone, so you too leave him alone. Once Rabbi ordained a fast and no rain fell.

רב איקלע לההוא אתרא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה שליחא דצבורא אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא אמר ליה מאי עובדך אמר ליה מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי ואית לי פירא דכוורי וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי וקרי

Thereupon 'Ilfa (some say, R'Ilfi) ,[stepped down before the ark and] recited [the prayer], 'He causeth the wind to blow', and the wind blew. [He continued], 'He causeth the rain to fall', and rain fell. Rabbi then asked him, What is your special merit? He replied: I live in a poverty-stricken remote place where wine for Kiddush and Habdalah<span class="x" onmousemove="('comment',' V. Glos.');">¹¹</span>

רב נחמן גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתא מיטרא אמר שקלוה לנחמן חבוטו מן גודא לארעא חלש דעתיה ואתא מיטרא

is unobtainable but I take the trouble to procure for myself wine for Kiddush and Habdalah and thus help also others to fulfil their duty. Once Rab came to a certain place and decreed a fast but no rain fell. The Reader then stepped down at his request before the ark and recited, 'He causeth the wind to blow', and the wind blew; [he continued], 'He causeth the rain to fall', and rain fell. Rab thereupon asked him, What is your special merit?

רבה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא אמרו ליה והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא אמר להו מאי אעביד אי משום תנויי אנן עדיפינן מינייהו דבשני דרב יהודה כל תנויי

The latter replied: I am a teacher of young children and I teach the children of the poor as well as those of the rich; I take no fees from any who cannot afford to pay; further, I have a fishpond and any boy who is reluctant [to learn] I bribe with some of the fishes from it<span class="x" onmousemove="('comment',' [Cur. edd. insert 'and we arrange them for him,' 'clean them for him'.]');">¹²</span> and thereby appease him so that he becomes eager to learn. Once R'Nahman ordained a fast and he prayed but no rain fell. He thereupon said, 'Take Nahman and throw him down from the wall to the ground'.<span class="x" onmousemove="('comment',' Figuratively He is not worthy of his high office.]');">¹³</span> He felt greatly dejected and then rain came. Rabbah once decreed a fast. He prayed but no rain came. Thereupon the people remarked to him: When Rab Judah ordained a fast rain did fall. He replied: What can l do? Is it because of studies? We are superior to him, because in the time of R'Judah all studies were concentrated on