חולין 264:1

אמר רב אושעיא

בבא לידי כהן ומכרו לישראל במומו:

השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות:

וליתני

כהן ועובד כוכבים פטורין מן המתנות

אמר רבא זאת אומרת

הדין עם הטבח

דרש רבא

(דברים יח, ג) מאת העם ולא מאת הכהנים כשהוא אומר (דברים יח, ג) מאת זובחי הזבח הוי

אומר אפילו טבח כהן במשמע

אושפיזיכניה דר' טבלא כהן הוה והוה דחיק ליה מלתא

אתא לקמיה דרבי טבלא אמר ליה

זיל אישתתף בהדי טבחי ישראל דמגו דמפטרי ממתנתא משתתפי בהדך

חייביה רב נחמן

אמר ליה

והא רבי טבלא פטרן

אמר ליה

זיל אפיק ואי לא מפקינא לך ר' טבלא מאונך

אזל ר' טבלא קמיה דרב נחמן א"ל

מ"ט עביד מר הכי

א"ל

דכי אתא ר' אחא בר חנינא מדרומא אמר ר' יהושע בן לוי זקני דרום אמרו

כהן טבח שתים ושלש שבתות פטור מן המתנות מכאן ואילך חייב במתנות

אמר ליה

ולעביד ליה מר מיהת כר' אחא בר חנינא

א"ל

הני מילי דלא קבע מסחתא אבל הכא הא קבע מסחתא

אמר רב חסדא

האי כהנא דלא מפריש מתנתא ליהוי בשמתא דאלהי ישראל

אמר רבה בר רב שילא

הני טבחי דהוצל קיימי בשמתא דרב חסדא הא עשרים ותרתין שנין

למאי הלכתא

אילימא דתו לא משמתינן להו והא תניא

במה דברים אמורים במצות לא תעשה אבל במצות עשה כגון

אומרים לו עשה סוכה

ואינו עושה לולב

ואינו עושה עשה ציצית

ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו

אלא דקנסינן להו בלא אתרייתא

כי הא דרבא קניס אטמא רב נחמן בר יצחק קניס גלימא

ואמר רב חסדא

זרוע לאחד וקבה לאחד לחיים לשנים

איני והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר

במערבא פלגינן להו גרמא גרמא

התם בדתורא

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן

אסור לאכול מבהמה שלא הורמה מתנותיה

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן

כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים

ולית הלכתא כוותיה

אמר רב חסדא

מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ואין נאכלות אלא בחרדל

מאי טעמא אמר קרא (במדבר יח, ח) למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים

ואמר רב חסדא

עשרים וארבע מתנות כהונה כל כהן שאינו בקי בהן אין נותנין לו מתנה

ולאו מילתא היא דתניא רש"א

כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה שנאמר (ויקרא ז, לג) המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה אין לי אלא זה בלבד מנין לרבות חמש עשרה עבודות כגון

היציקות והבלילות והפתיתות והמליחות תנופות והגשות [והקמיצות] הקטרות (והמציות) [והמליקות]