Ketubot 117

מזונות תחת מעשה ידיה ומעה כסף תחת מותר וכיון דלא קא יהיב לה מעה כסף מותר דידה הוי רב אדא בר אהבה סבר תקנו מזונות תחת מותר ומעה כסף תחת מעשה ידיה וכיון דקא יהיב לה מזוני מותר דידיה הוי

in return for her handiwork, and a silver ma’ah in return for the surplus; and since the husband does not give her the silver ma’ah, the surplus remains hers. Adda b. Ahavah holds that the rabbis enacted maintenance in return for the surplus, and the silver ma’ah in return for her handiwork; and since [the husband] supplies her maintenance, the surplus is his.

במאי קמיפלגי מר סבר מידי דשכיח ממידי דשכיח ומר סבר מידי דקייץ ממידי דקייץ

On what principle do they differ? One master holds that the usual is for the usual, and the other Master holds that the fixed [sum] is for the fixed [quantity].

מיתיבי תקנו מזונות תחת מעשה ידיה אימא תחת מותר מעשה ידיה

An objection was raised: Maintenance [for a wife] was provided in return for her handiwork! Say: In return for the surplus of her handiwork.

תא שמע אם אינו נותן לה מעה כסף לצורכיה מעשה ידיה שלה אימא מותר מעשה ידיה שלה והא עלה קתני מה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה

Come and hear: If he does not give her a silver ma’ah for her other requirements, her handiwork belongs to her! Read: The surplus of her handiwork belongs to her. But was it not taught with regard to this statement: What [is the quantity of work that] she must do for him? The weight of five selas of warp in Judea!

הכי קאמר מעשה ידיה כמה הוי דלידע מותר דידה כמה משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל

This is what was meant: What is the quantity of work [that she must do] in order that we might determine how much is her surplus? The weight of five selas of warp in Judea which is ten selas in Galilee.

אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן הסנדלר

Shmuel said: The halakhah is in agreement with R. Yohanan Hasandlar.

ומי אמר שמואל הכי והתנן קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו רבי יוחנן בן נורי אמר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור

But did Shmuel really say this? Have we not taught: [If a woman said to her husband]. “Konam anything I do for your mouth” he need not annul her vow. Akiva said: He must annul it, since she might do more work than is due to him. Yohanan b. Nuri said: He must annul her vow lest he divorce her and she would be forbidden to return to him.

ואמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי כי אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי להעדפה

And Shmuel stated: The halakhah is in agreement with R. Yohanan b. Nuri? When Shmuel stated: The halakhah is in agreement with R. Yohanan b. Nuri [he referred only] to the surplus.

ולימא הלכה כרבי יוחנן בן נורי להעדפה אי נמי אין הלכה כתנא קמא אי נמי הלכה כרבי עקיבא

Then let him specifically state: The halakhah is in agreement with R. Yohanan b. Nuri in respect of the surplus” or else “The halakhah is not in agreement with the first Tanna” or else, “The halakhah is in agreement with R. Akiva.”

אלא אמר רב יוסף קונמות קאמרת שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם

Rather R. Joseph said: Your were speaking of konamot? Konamot are different. For just as a man may forbid to himself the fruit of his fellow so may he also consecrate that which is not yet in existence.

אמר ליה אביי בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו שכן אדם אוסר פירותיו על חבירו יאסר דבר שלא בא לעולם על חבירו שכן אין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו

Abaye said to him: It makes sense that a man can forbid the use of the fruit of his fellow to himself, since he may also forbid his own fruit to his fellow. But does he have the right to forbid something that is not yet in existence, seeing that a man cannot forbid the fruit of his fellow to his fellow?

אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע באומרת יקדשו ידי לעושיהם דידים איתנהו בעולם

Rather R. Huna son of R. Joshua said that this is a case where the woman said, “My hands shall be consecrated to He who created them” [such consecration is valid] since her hands are in existence.

וכי קאמרה הכי מי מקדש' הא משעבדא ליה דאמרה לכי מיגרשה

But even if she had said so, could she consecrate them? Are they not obligated to him? [This is a case] where she said, “When I shall have been divorced.” But is there anything that one cannot consecrate now but does become consecrated later?

ומי איכא מידי דאילו השתא לא קדיש ולקמיה קדיש אמר רבי אלעאי אלמה לא אילו האומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תיקדש מי לא קדשה

Ilai said: Why not? Were one to say to his friend, “This field that I am selling you shall be consecrated as soon as I repurchase it from you,” would it not become consecrated?

מתקיף לה רבי ירמיה מי דמי התם בידו להקדישה הכא אין בידה לגרש את עצמה הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו שדה זו שמכרתי לך לכשאקחנה ממך תיקדש דלא קדשה

Yirmiyah raised a difficulty: Is that similar? There [the seller] has the right to consecrate [his field]; here [the woman] has no power to divorce herself! Rather this is similar to the case of a man who said to another, “This field which I have sold to you shall become consecrated after I repurchase it from you,” where it does not become consecrated.

מתקיף לה רב פפא מי דמי התם גופא ופירות בידא דלוקח הכא גופה בידה הוא הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו

Papa raised a difficulty: Are the two cases similar? There both the field itself and its produce are in the possession of the buyer, but here the wife’s person is in her own possession. This is rather similar to the case of a man who said to another,