Ketubot 93
במעשה ידיה: מנלן דאמר רב הונא אמר רב מנין שמעשה הבת לאב שנאמר (שמות כא, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה ואימא הני מילי קטנה דמצי מזבן לה אבל נערה דלא מצי מזבן לה מעשה ידיה דידה הוו
To her handiwork. From where do we know this? R. Huna said in the name of Rav: From where do we know that a daughter’s handiwork belongs to her father? As it is said, “And if a man sells his daughter to be a maidservant” (Exodus 21:7): just as the handiwork of a maidservant belongs to her master so does the handiwork of a daughter belong to her father. But say that this [applies only to] a minor whom he may sell, but the handiwork of a na’arah whom he cannot sell belongs to herself?
מסתברא דאביה הוו דאי ס"ד מעשה ידיה לאו דאביה אלא הא דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה היכי מצי מסר לה הא קמבטל לה ממעשה ידיה
It is but logical that it should belong to her father, for should you think that her handiwork does not belong to her father, how could the Torah confer upon the father the right to send his daughter to the huppah: How could he send her? This would prevent her from doing her work?
פריך רב אחאי אימא דיהיב לה שכר פקעתה אי נמי דמסר לה בליליא אי נמי דמסר לה בשבתות וימים טובים
Ahai raised an objection: Say that he pays her compensation [for the time] she is taken away [from her work]? Alternatively, he could send her at night? Alternatively, he could send her on a Sabbath or festival?
אלא קטנה לא צריכא קרא השתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעי [אלא] כי איצטריך קרא לנערה:
Rather, a minor does not need a verse. Now that he may sell her was it at all necessary [to state that her handiwork belongs to him]? Rather, the verse is needed in reference to a na’arah.
ומקבל את גיטה: מנלן דכתיב (דברים כד, ב) ויצאה והיתה איתקוש יציאה להוייה:
And he receives her bill of divorce. From where do we know this? — As it is written, “And she goes out and becomes” (Deuteronomy 24:2), her going out is compared to her becoming.
ואינו אוכל פירות בחייה: ת"ר האב אינו אוכל פירות בחיי בתו רבי יוסי ברבי יהודה אומר האב אוכל פירות בחיי בתו במאי קמיפלגי ת"ק סבר בשלמא בעל תקינו ליה רבנן פירי דא"כ מימנע ולא פריק
But he has no usufruct during her lifetime. Our Rabbis taught: A father has no rights to usufruct during the lifetime of his daughter. R. Yose the son of R. Judah ruled: A father does have rights to usufruct in the lifetime of his daughter. On what principle do they differ? The first tanna holds that the rabbis were well justified in allowing enacting that the usufruct belongs to a husband, since otherwise he might refrain from ransoming [his wife]. But with regard to the father, what is there to say? That he would refrain from ransoming her?
אלא אב מאי איכא למימר דמימנע ולא פריק בלאו הכי פריק לה ור' יוסי בר' יהודה סבר אב נמי מימנע ולא פריק סבר כיסא נקיטא עילוה תיזיל ותפרוק נפשה:
[It is certain that] he would ransom her in any case. Yose the son of R. Judah holds that a father also might refrain from ransoming [his daughter], for he might think: She is carrying a purse on her, let her go and ransom herself.
ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל כו': ת"ר כתב לה פירות כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה מתה לא זכה הבעל בדברים הללו משום רבי נתן אמרו זכה הבעל בדברים הללו
When she marries, the husband surpasses him [in his rights] in that he has usufruct etc. Our Rabbis taught: If [a father] promised his daughter in writing fruit, clothes or other movable objects that she would take with her from her father’s house to that of her husband, and she died, her husband does not acquire these objects. In the name of R. Natan it was stated: The husband does acquire them.
לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי דתנן נתארמלה או נתגרשה בין מן הנשואין בין מן האירוסין גובה את הכל ר"א ב"ע אומר מן הנשואין גובה את הכל ומן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה
Shall we say that they differ on the same principles as those on which R. Elazar b. Azariah and the Rabbis differed? For we learned: If she was widowed or divorced, either after betrothal or after marriage, she is entitled to collect the entire amount. Rabbi Elazar ben Azaryah says: [a woman widowed or divorced] after marriage receives the entire amount; After betrothal [but before marriage], a virgin collects two hundred zuz and a widow only one maneh,