Shabbat 61

שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות פקחות

made a wager with each other, saying, He who goes and makes Hillel angry shall receive four hundred <i>zuz</i>. Said one, 'I will go and incense him.' That day was the Sabbath eve, and Hillel was washing his head. He went, passed by the door of his house, and called out, 'Is Hillel here, is Hillel here?'<span class="x" onmousemove="('comment',' Insolently, without the courtesy of a title. ');">¹</span> Thereupon he robed and went out to him, saying, 'My son, what do you require?' 'I have a question to ask,' said he. 'Ask, my son,' he prompted. Thereupon he asked: 'Why are the heads of the Babylonians round?<span class="x" onmousemove="('comment',' Hillel himself was a Babylonian. ');">²</span>

הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות

'My son, you have asked a great question,' replied he: 'because they have no skillful midwives.' He departed, tarried a while, returned, and called out, 'Is Hillel here; is Hillel here?' He robed and went out to him, saying, 'My son, what do you require?' 'I have a question to ask,' said he. 'Ask, my son,' he prompted. Thereupon he asked: 'Why are the eyes of the Palmyreans<span class="x" onmousemove="('comment',' V. p. 91, n. 8. ');">³</span> bleared?' 'My son, you have asked a great question, replied he: 'because they live in sandy places.' He departed, tarried a while, returned, and called out, 'Is Hillel here; is Hillel here?' He robed and went out to him, saying, 'My son, what do you require?' 'I have a question to ask,' said he. 'Ask, my son,' he prompted. He asked, 'Why are the feet of the Africans [negroes] wide?' 'My son, you have asked a great question,' said he; 'because they live in watery marshes.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Hence their feet must be wide to enable them to walk there, just as ducks' feet are webbed. ');">⁴</span>

הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים

'I have many questions to ask,' said he, 'but fear that you may become angry.' Thereupon he robed, sat before him and said, 'Ask all the questions you have to ask,' 'Are you the Hillel who is called the nasi<span class="x" onmousemove="('comment',' Patriarch, the religious head of the people. ');">⁵</span> of Israel?' 'Yes,' he replied. 'If that is you,' he retorted, may there not be many like you in Israel. 'Why, my son?' queried he. 'Because I have lost four hundred <i>zuz</i> through you,' complained he. 'Be careful of your moods,' he answered. 'Hillel is worth it that you should lose four hundred <i>zuz</i> and yet another four hundred <i>zuz</i> through him, yet Hillel shall not lose his temper.'

אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד:

Our Rabbis taught: A certain heathen once came before Shammai and asked him, 'How many Toroth<span class="x" onmousemove="('comment',' Torah, pl. Toroth, is generally, though incorrectly, translated 'law'. It means rather a system of teaching; v. R.T. Herford, The Pharisees, pp. 53ff. ');">⁶</span> have you?' 'Two,' he replied: 'the Written Torah and the Oral Torah.'<span class="x" onmousemove="('comment',' The Written Torah is the Pentateuch; the Oral Torah is the whole body of Rabbinical and traditional teaching thereon. This was originally not committed to writing (for the reasons v. Weiss, Dor, 111, 24b; and Kaplan, Redaction of the Talmud, ch. XIX), and hence designated the Oral Torah. Weiss, op. cit. I, p. 1, n. 1. observes that Hillel was the first man to whom the use of the term [H], 'Oral Law' is found ascribed. ');">⁷</span>

ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי:

'I believe you with respect to the Written, but not with respect to the Oral Torah; make me a proselyte on condition that you teach me the Written Torah [only].<span class="x" onmousemove="('comment',' Of teaching him. ');">⁸</span> [But] he scolded and repulsed him in anger. When he went before Hillel, he accepted him as a proselyte. On the first day, he taught him, Alef, beth, gimmel, daleth;<span class="x" onmousemove="('comment',' The first four letters of the Hebrew alphabet. ');">⁹</span>

שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.

the following day he reversed [them] to him. 'But yesterday you did not teach them to me thus,' he protested. 'Must you then not rely upon me?<span class="x" onmousemove="('comment',' As to what the letters are. ');">¹⁰</span> Then rely upon me with respect to the Oral [Torah] too.'<span class="x" onmousemove="('comment',' There must be a certain reliance upon authority before anything can be learnt at all. Cf. M. Farbridge, Judaism and the Modern Mind, chs. VII and VIII. ');">¹¹</span>

שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח, ד) ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי אמרו לו לכהן גדול אמר אותו נכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה

On another occasion it happened that a certain heathen came before Shammai and said to him, 'Make me a proselyte, on condition that you teach me the whole Torah while I stand on one foot.' Thereupon he repulsed him with the builder's cubit which was in his hand.<span class="x" onmousemove="('comment',' Rashi: a cubit to measure off the amount of work done by a builder. ');">¹²</span> When he went before Hillel, he said to him, 'What is hateful to you, do not to your neighbour:<span class="x" onmousemove="('comment',' The golden Rule; cf. Lev. XIX, 18: but thou shalt love thy neighbour as thyself.- V. Hertz, Leviticus, pp. 22 or 223, and cf. R. T. Herford, Talmud and Apocrypha, p. 148. ');">¹³</span>

א"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות הלך וקרא כיון שהגיע (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת אמר ליה מקרא זה על מי נאמר א"ל אפי' על דוד מלך ישראל נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כתיב עליהם והזר הקרב יומת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה

that is the whole Torah, while the rest is the commentary thereof; go and learn it.' On another occasion it happened that a certain heathen was passing behind a <i>Beth Hamidrash</i>, when he heard the voice of a teacher<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit.,'a scribe'. ');">¹⁴</span>

בא לפני שמאי א"ל כלום ראוי אני להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת בא לפני הלל א"ל ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה:

reciting, And these are the garments which they shall make; a breastplate, and an ephod.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XXVIII, 4. ');">¹⁵</span> Said he, 'For whom are these?' 'For the High Priest,' he was told. Then said that heathen to himself, 'I will go and become a proselyte, that I may be appointed a High Priest.' So he went before Shammai and said to him, 'Make me a proselyte on condition that you appoint me a High Priest.' But he repulsed him with the builder's cubit which was in his hand. He then went before Hillel, who made him a proselyte. Said he to him, 'Can any man be made a king but he who knows the arts of government? Do you go and study the arts of government!'<span class="x" onmousemove="('comment',' The laws appertaining to the functions of a High Priest. ');">¹⁶</span>

אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו

He went and read. When he came to, and the stranger that cometh nigh shall be put to death,<span class="x" onmousemove="('comment',' Num. I, 51. ');">¹⁷</span> he asked him, 'To whom does this verse apply?' 'Even to David King, of Israel,' was the answer. Thereupon that proselyte reasoned within himself <i>a fortiori</i>: if Israel, who are called sons of the Omnipresent,<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XIV, 11. ');">¹⁸</span>

אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה

and who in His love for them He designated them, Israel is my son, my firstborn,<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. IV, 22. ');">¹⁹</span> yet it is written of them, 'and the stranger that cometh nigh shall be put to death': how much more so a mere proselyte, who comes with his staff and wallet! Then he went before Shammai and said to him. 'Am I then eligible to be a High Priest; is it not written in the Torah, 'and the stranger that cometh nigh shall be put to death?' He went before Hillel and said to him, 'O gentle Hillel; blessings rest on thy head for bringing me under the wings of the <i>Shechinah</i>!'<span class="x" onmousemove="('comment',' V. Glos. ');">²⁰</span>

תנא דבי ר"י מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה ואינו חושש:

Some time later the three met in one place; said they, Shammai's impatience sought to drive us from the world, but Hillel's gentleness brought us under the wings of the <i>Shechinah</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' From these stories it would appear that proselytes were eagerly accepted by Hillel; v. Kid., Sonc. ed., p. 313, n. 3. ');">²¹</span> Resh Lakish said, What is meant by the verse, and there shall be faith in thy times, strength, salvation, wisdom and knowledge?<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XXXIII, 6. ');">²²</span>

אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו

'Faith' refers to the Order of Seeds; thy times, the Order of Festivals; strength, the Order of Women; salvation, the Order of Nezikin;<span class="x" onmousemove="('comment',' V. n. 9. ');">²³</span> wisdom, the Order of Sacrifices; and knowledge, to the Order of Purity.<span class="x" onmousemove="('comment',' These are the six orders into which the Talmud is divided. Faith is applied to Seeds, because it requires faith in the Almighty to sow with the assurance of a crop (J.T.); 'times' as meaning Festivals is self-explanatory; hosen, here translated 'strength', is derived by Rashi from a root meaning to inherit, and thus identified with the Order of Women, because heirs are created through women; Nezikin treats of civil law, knowledge of which saves men (i.e., brings him 'salvation') from encroaching upon his neighbour's rights or allowing his own to be filched away; the last two Orders are very intricate and require deep understanding, and are therefore identified with wisdom and knowledge. ');">²⁴</span> Yet even so the fear of the Lord is his treasure.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. Learning without piety is valueless. ');">²⁵</span> Raba said, When man is led in for Judgment<span class="x" onmousemove="('comment',' In the next world. ');">²⁶</span> he is asked, Did you deal faithfully [i.e., with integrity], did you fix times for learning, did you engage in procreation, did you hope for salvation, did you engage in the dialectics of wisdom, did you understand one thing from another.<span class="x" onmousemove="('comment',' That is Raba's interpretation of the verse; he too translates 'hosen' as inheritance, and thus applies it to procreation (v. preceding note), and understands 'knowledge' as the process of inferring the unknown from the known. ');">²⁷</span> Yet even so, if 'the fear of the Lord is his treasure,' it is well: if not, [it is] not [well]. This may be compared to a man who instructed his agent, 'Take me up a <i>kor</i> of wheat in the loft,' and he went and did so. 'Did you mix in a <i>kab</i> of humton?'<span class="x" onmousemove="('comment',' last.: a sandy soil containing salty substances and used for the preservation of wheat. ');">²⁸</span> he asked him, 'No,' replied he. 'Then it were better that you had not carried it up,' he retorted. The School of R. Ishmael taught: A man may mix a <i>kab</i> of humton in a <i>kor</i> of grain, and have no fear.<span class="x" onmousemove="('comment',' Of dishonesty, when he sells the whole as grain, because that proportion is necessary for its preservation. One kab = one hundred and eightieth of a kor. ');">²⁹</span> Rabbah b. R. Huna said: Every man who possesses learning without