Berakhot 69
מתני׳ <big><strong>כיצד</strong></big> מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים:
MISHNAH What benediction do we say over fruit ? Over the fruit of trees, one says, "[Blessed art Thou, O Lord our God, King of the universe] Who Createst the fruit of the tree," except over wine ; for over wine ons says, "...Who createst the fruit of the vine." Over the fruits of the earth one says : "... Who createst the fruit of the ground," except over bread; for over bread one says, "...Who bringest forth bread from the earth." Over vegetables one says, "... Who createst the fruit of the ground" ; but R. Judah declares : "... Who createst divers kinds of herbs."
<big><strong>גמ׳</strong></big> מנא ה"מ דתנו רבנן (ויקרא יט, כד) קדש הלולים לה' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם מכאן אמר ר"ע אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך
GEMARA Whence is this derived ? For our Rabbis have taught: "The fruit thereof shall be holy, for giving praise [hillulim] unto the Lord" (Lev. xix. 24) — this teaches that they require a benediction before and after partaking of them. Hence said R. 'Akiba : A man is forbidden to taste anything without previously saying a benediction. But is the phrase "holy for giving praise" intended to teach that ?
והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה חד דאמר רחמנא אחליה והדר אכליה ואידך דבר הטעון שירה טעון חלול ושאינו טעון שירה אין טעון חלול וכדר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר (שופטים ט, יג) ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין
Surely it is required [to teach as follows :] First, that the All-merciful declares [the owner] must redeem it and then eat it ; and second, only those things which require "a song of praise" require redemption, but if they do not require "a song of praise," redemption is unnecessary ! This is according to the statement of R. Samuel b. Nahmani in the name of R. Jonathan who said : [not translated] Whence is it that we say "a song of praise" only over wine ? As it is said, "And the vine said unto them, Should I leave my wine which cheereth God and man?" (Judges ix. 13). If it cheereth man, how does it cheer God ? Hence it is to be inferred that we have "a song of praise" only over wine.
הניחא למאן דתני נטע רבעי אלא למאן דתני כרם רבעי מאי איכא למימר דאתמר ר' חייא ור' שמעון ברבי חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי
It is quite right according to him who teaches "the planting of the fourth year"; but according to him who teaches "the vineyard of the fourth year" what is there to say? For it has been reported : R. Hiyya and R. Simeon b. Rabbi [differ] ; one teaches "The vineyard of the fourth year," the other teaches "The planting of the fourth year."
ולמאן דתני כרם רבעי הניחא אי יליף ג"ש דתניא ר' אומר נאמר כאן (ויקרא יט, כה) להוסיף לכם תבואתו ונאמר להלן (דברים כב, ט) ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם אייתר ליה חד הלול לברכה
According to him who teaches "the vineyard of the fourth year" it is quite right if he argues by analogy of expression ; for there is a teaching : Rabbi says : It is stated here, "That it may yield unto you more richly the increase thereof" (Lev. xix. 25), and it is stated elsewhere, "the increase of the vineyard" (Deut. xxii. 9) — as in the latter passage "increase" refers to the vineyard, so also in the former passage it refers to the vineyard ; and there thus remains over one hillul to be interpreted as meaning that a benediction is required [when partaking of fruits].
ואי לא יליף גזרה שוה ברכה מנא ליה ואי נמי יליף גזרה שוה אשכחן לאחריו לפניו מנין
But if he does not resort to this argument from analogy, whence does he derive the necessity for a benediction ? And even if he resort to this method of reasoning, we find that a benediction is required after eating ; but whence is it that a benediction is necessary before eating ?
כרם יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה
Then let the instance of the vineyard show [whether this point is material]! The argument has therefore to be reinstated, because the feature of the first case is not like that of the second and vice versa ; but the factor common to both is that each is something which is enjoyed and consequently requires a benediction. Hence everything which is enjoyed requires a benediction.
מה להצד השוה שבהן שכן יש בו צד מזבח ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח
How is this the factor common to them both? [That they are both brought upon] the altar is likewise a common factor ! Then the olive must also be included because it likewise has this factor of [being brought to] the altar !
וזית מצד מזבח אתי והא בהדיא כתיב ביה כרם דכתיב (שופטים טו, ה) ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית אמר רב פפא כרם זית אקרי כרם סתמא לא אקרי
Does, then, the olive need inclusion because of the factor of the altar ? Behold, the expression kerem "vineyard" is explicitly written in connection therewith ; for it is stated, "And he burnt up the shocks and the standing corn, and also the olive-yards" (Judges xv. 5) ! Rab Pappa answered : It is called "a kerem of olives" but not kerem without qualification.
מ"מ קשיא מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח אלא דיליף לה משבעת המינין מה שבעת המינין דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה
Nevertheless the difficulty remains, "How is this the factor common to them both ? [That they are both brought upon] the altar is likewise a common factor." One can, however, derive [the necessity for a benediction] from "the seven species" — as "the seven species" are things enjoyed and require a benediction, so everything that is enjoyed requires a benediction.
מה לשבעת המינין שכן חייבין בבכורים ועוד התינח לאחריו לפניו מנין
But why do "the seven species" [require a benediction]? Because they are under the obligation of first-fruits. And further, it is right [that a benediction is necessary] after partaking of them, but whence is it [that a benediction is necessary] before partaking of them ?
ולמאן דתני נטע רבעי הא תינח כל דבר נטיעה דלאו בר נטיעה כגון בשר ביצים ודגים מנא ליה אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה:
who teaches "the planting of the fourth year" it is quite right [that a benediction is required] for everything that is planted; but whence [does he derive the necessity for a benediction] for things not planted, like meat, eggs, fish? It is, however, a generally held opinion that a man is forbidden to enjoy anything of this world without a benediction.
ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל מאי תקנתיה ילך אצל חכם
Our rabbis taught (in a baraita) It is forbidden for a person to enjoy [something] from this world without a [saying] a blessing and anyone who enjoys [something] from this world without [saying] a blessing steals.
ילך אצל חכם מאי עביד ליה הא עביד ליה איסורא אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה
Let him go to a Sage ! What can he do for him, seeing that he has done what is forbidden ? But, said Raba : [The meaning is,] let him from the first go to a Sage who will teach him the benedictions, so that he should not come to commit sacrilege.
אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנא' (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה
Rab Judah said in the name of Samuel : Whoever enjoys anything of this world without a benediction is as though he had partaken of the holy things of Heaven ; as it is said, "The earth is the Lord's, and the fulness thereof" (Ps. xxiv. 1). R. Levi asked : t is written, "The earth is the Lord's and the fulness thereof," and it is written, "The heavens are the heavens of the Lord, but the earth hath He given to the children of men" (ibid. cxv. 16) ! There is no contradiction ; the former passage referring [[fol. 35 b.]] to before the benediction [has been uttered],