Ketubot 188

ושמואל דאמר כרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי

and that Shmuel follows the view of R. Elazar who holds that the witnesses to the delivery [of a Get] make it effective?

לא דכולי עלמא כרבי אלעזר והכא בהא קמיפלגי רב סבר חלוקה עדיפא ושמואל סבר שודא דדייני עדיפא

No, all follow the view of R. Elazar, but here they disagree about the following. Rav holds that a division [between the claimants] is preferable and Shmuel holds that the discretion of the judges is preferable.

ומי מצית מוקמת ליה לרב כר' אלעזר והאמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי אלעזר בגיטין כי אמריתה קמיה דשמואל אמר אף בשטרות מכלל דרב סבר בשטרות לא אלא מחוורתא רב כר"מ ושמואל כרבי אלעזר

But can you really say that Rav follows the view of R. Elazar? But did not R. Judah say in the name of Rav, “The halakhah is in agreement with R. Elazar in matters of divorce.” And when I said this in front of Shmuel he said: “Also in the case of other deeds.” This implies that Rav holds that [the halakhah does not follow R. Elazar] in case of other deeds. Rather it seems clear that Rav holds like R. Meir and Shmuel holds like R. Elazar.

מיתיבי שני שטרות היוצאים ביום אחד חולקין תיובתא דשמואל אמר לך שמואל הא מני ר"מ היא ואנא דאמרי כר' אלעזר

They raised an objection: “If two deeds bearing the same date [are produced in court, the property] is to be divided.” This is a rejection of Shmuel? Shmuel could say to you: Whose view is this? R. Meir but I follow the view of R. Elazar.

אי ר"מ אימא סיפא כתב לאחד ומסר לאחר זה שמסר לו קנה ואי רבי מאיר אמאי קנה האמר עדי חתימה כרתי

But if this represents the view of R. Meir, what about the final clause: “If he wrote [a deed] for one man [and then he wrote a deed for] and delivered it to another man, the one to whom he delivered it has acquired it?” Now if [this accords with] R. Meir why does he acquire possession? Did he not say that witnesses to the signature cause the document to be effective?

תנאי היא דתניא וחכמים אומרים יחלוקו וכאן אמרו מה שירצה השליש יעשה

This is a tannaitic dispute: For it was taught: And the Sages say [that the money] must be divided, while here they said that the trustee should do what he sees fit.

אמיה דרמי בר חמא כתבתינהו לנכסה לרמי בר חמא בצפרא לאורתא כתבתינהו למר עוקבא בר חמא

The mother of Rami b. Hama gave her property in writing to Rami b. Hama in the morning, but in the evening she gave it in writing to Mar Ukba b. Hama.

אתא רמי בר חמא לקמיה דרב ששת אוקמיה בנכסא אתא מר עוקבא לקמיה דרב נחמן אוקמיה בנכסא אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן א"ל מ"ט עבד מר הכי א"ל ומ"ט עבד מר הכי

Rami b. Hama came before R. Sheshet who confirmed him in the possession of the property. Mar Ukba then appeared before R. Nahman who similarly confirmed him in the possession of the property. Sheshet came to R. Nahman and said to him, “What is the reason that the Master has acted in this way?” He said back, “And what is the reason that the Master has acted in that way?” He said: Because his deed came first.

א"ל דקדים א"ל אטו בירושלים יתבינן דכתבינן שעות אלא מר מאי טעמא עבד הכי א"ל שודא דדייני

He replied, “Are we living in Jerusalem where they write hours [in deeds]?” “Then why did the Master act in this way.” He said: “I acted at the discretion of the judges.”

א"ל אנא נמי שודא דדייני א"ל חדא דאנא דיינא ומר לאו דיינא ועוד מעיקרא לאו בתורת הכי אתית לה

He said back: “I too acted at the discretion of the judges.” He (R. Nahman) said back: “In the first place I am a judge and the Master is not a judge, and furthermore, at first you did not come with this argument.”

הנהו תרי שטרי דאתו לקמיה דרב יוסף חד הוה כתוב בחמשא בניסן וחד הוה כתוב ביה בניסן סתמא אוקמיה רב יוסף לההוא דחמשא בניסן בנכסים

Two deeds were once presented before R. Joseph. On one was written, “On the fifth of Nisan,” and on the other was, “In Nisan.” R. Joseph confirmed the property as belonging to the [person whose deed had written in it] “the fifth of Nisan.”

אמר ליה אידך ואנא אפסיד אמר ליה את ידך על התחתונה אימא בר כ"ט בניסן את

The other one said to him, “And must I lose?” He said back to him, “Are you at a disadvantage, I could say to you that it was written on the twenty-ninth of Nisan.”

א"ל ונכתוב לי מר

He asked, “Will the master then write for me