Ketubot 36

ובכולה בעי דלודי ליה והאי דלא אודי ליה כי היכי דלישתמיט ליה וסבר עד דהוה לי זוזי ופרענא ליה ורחמנא אמר רמי שבועה עליה כי היכי דלודי ליה בכוליה

He would like to admit that he owes the whole debt, and the reason he does not admit, is that he would like to elude him [for the time being]. And he thinks, “as soon as I will have money I will pay it,” and [therefore] the Torah said: Impose an oath on him, so that he should admit the whole of it.

רבי אליעזר בן יעקב סבר לא שנא בו ולא שנא בבנו אינו מעיז והלכך לאו משיב אבידה הוי ורבנן סברי בו הוא דאינו מעיז אבל בבנו מעיז ומדלא העיז משיב אבידה הוי:

Eliezer b. Jacob holds [that] he is not brazen against him nor against his son, and therefore he is not like one who returns a lost thing. And the Rabbis hold [that] against him he is not brazen, but against his son he might be brazen, and since he is not brazen, he is like one who returns a lost thing.

<big><strong>מתני׳</strong></big> העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו קטנים היינו פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנים ואם יש עדים שהוא כתב ידם או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר אינן נאמנין:

If witnesses said, “This is our handwriting, but we were forced, [or] we were minors, [or] we were disqualified witnesses” they are believed. But if there are witnesses that it is their handwriting, or their handwriting comes out from another place, they are not believed.

<big><strong>גמ׳</strong></big> אמר רמי בר חמא לא שנו אלא שאמרו אנוסים היינו מחמת ממון אבל אנוסים היינו מחמת נפשות הרי אלו נאמנין

GEMARA. Rami b. Hama said: They taught this only when they said: We were forced by threats with regard to money. But if they said we were forced [by threats] to our life, they are believed.

אמר ליה רבא כל כמיניה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וכי תימא הני מילי על פה אבל בשטר לא והא אמר ריש לקיש עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד

Rava said to him: Does he really have this power? Once he has once testified he cannot again testify! And if you will say [that] this applies only to oral testimony but not to testimony in a document, did not Resh Lakish say: If witnesses are signed on a document it is as if their testimony had been examined in court?

אלא כי אתמר ארישא אתמר הרי אלו נאמנין אמר רמי בר חמא לא שנו אלא שאמרו אנוסין היינו מחמת נפשות אבל אמרו אנוסין היינו מחמת ממון אין נאמנין מאי טעמא אין אדם משים עצמו רשע

Rather, if it has been said, it has been said with regard to the first clause: they are believed. Rami b. Hama said: They taught this only when they said, “We were forced [by threats] to [our] life.” But if they said, We were forced [by threats] with regard to money” they are not believed because no one makes himself out to be wicked. Our rabbis taught:

תנו רבנן אין נאמנים לפוסלו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנים בשלמא לרבנן כי טעמייהו שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אלא לר' מאיר מ"ט בשלמא פסולי עדות מלוה גופיה מעיקרא מידק דייק ומחתם קטנים נמי כדרשב"ל דאמר ריש לקיש

They are not believed to disqualify it, the words of R. Meir. But the Sages say [that] they are believed. This goes well according to the rabbis, who follow their reasoning, “the mouth that prohibits is the mouth that permits,” but what is the reason of R. Meir? It works [with regard to] those disqualified from testifying [because] the creditor himself checks beforehand and [then] he signs. With regard to] “minors” also [it can be explained] according to R. Shimon ben Lakish. for Resh Lakish said: