Berakhot 123

תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך א"ל תורה היא וללמוד אני צריך

There is a teaching : R. 'Akiba said : Once I went into a privy behind R. Joshua and learnt from him three things. I learnt that we should not evacuate East or West, but North or South. I learnt that we should not expose ourselves standing but sitting. I also learnt that we should not wipe ourselves with the right hand but with the left. Ben 'Azzai said to him, "Wert thou so impudent with thy master?" He replied, "It was a matter of Torah and I wished to learn."

תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו ר' יהודה עד כאן העזת פניך ברבך אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך

There is a teaching : Ben 'Azzai said : I once went into a privy behind R. 'Akiba and learnt from him three things. I learnt that we should not evacuate East or West, but North or South. I learnt that we should not expose ourselves standing but sitting. I also learnt that we should not wipe ourselves with the right hand but with the left. R. Judah said to him, "Wert thou so impudent with thy master?" He replied, "It was a matter of Torah and I wished to learn."

רב כהנא על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו אמר ליה דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא א"ל כהנא הכא את פוק דלאו אורח ארעא אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך

Rab Kahana went and hid himself under Rab's bed and heard him converse [with his wife] and laugh and have intercourse. Rab Kahana said to him, "Abba's mouth is like that of one who has never sipped a dish." Rab exclaimed, "Kahana, art thou here? Go out ; for it is not proper!" He replied, "It is a matter of Torah and I wished to learn."

מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר רבא מפני שהתורה ניתנה בימין שנאמר (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו רבה בר בר חנה אמר מפני שהיא קרובה לפה ור' שמעון בן לקיש אמר מפני שקושר בה תפילין רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה בה טעמי תורה

Why should we not wipe with the right hand but only with the left? Raba said : Because the Torah was given with the right hand ; as it is said, "At His right hand was a fiery law unto them" (Deut. xxxiii. 2). Rabbah b. Bar Hannah said : Because it is near the mouths. R. Simeon b. Lakish said : Because he binds the Tefillin with it. Rab Nahman b. Isaac said: Because he points to the accents of the Torah with it.

כתנאי רבי אליעזר אומר מפני שאוכל בה ר' יהושע אומר מפני שכותב בה ר' עקיבא אומר מפני שמראה בה טעמי תורה

It is like [the discussion of] the Tannaim. R. Eliezer says : Because he eats with it. R. Joshua says : Because he writes with it. R. 'Akiba said : Because he points to the accents of the Torah with it.

א"ר תנחום בר חנילאי כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין ויש אומרים אף חלומותיו מיושבים עליו

R. Tanhum b. Hanilai said : Whoever is modest in a privy is delivered from three things : from serpents, scorpions and evil spirits ; some say : Also his dreams will be such that his mind will be set at ease.

ההוא בית הכסא דהוה בטבריא כי הוו עיילי ביה בי תרי אפי' ביממא מתזקי רבי אמי ורבי אסי הוו עיילי ביה חד וחד לחודיה ולא מתזקי אמרי להו רבנן לא מסתפיתו אמרי להו אנן קבלה גמירינן קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא קבלה דיסורי שתיקותא ומבעי רחמי

There was a privy in Tiberias which if two people entered, even by day, they came to harm. R. Ammi and R. Assi entered it separately and no harm befell them. The Rabbis said to them, "Were you not afraid?" They answered, "We were taught a charm: a charm for the privy is modesty and silence ; a charm against sufferings is silence and prayer,"

אביי מרביא ליה [אמיה] אמרא למיעל בהדיה לבית הכסא ולרביא ליה גדיא שעיר בשעיר מיחלף

Abbai reared a lamb to accompany him into the privy. But he should have roared a goat! A satyr may be changed into a goat.

רבא מקמי דהוי רישא מקרקשא ליה בת רב חסדא אמגוזא בלקנא בתר דמלך עבדא ליה כוותא ומנחא ליה ידא ארישיה

Before Raba was appointed Principal [of the Seminary], the daughter of Rab Hisda used to rattle a nut in a flask for him; but afterwards when he ruled [over the Seminary] she made an aperture for him [in the wall] and placed her hand upon his head.

אמר עולא אחורי הגדר נפנה מיד ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע איסי בר נתן מתני הכי אחורי הגדר כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע ובבקעה כל זמן שאין חברו רואהו

'Ulla said : Behind a fence one may ease himself immediately; but in an open place [he may do it] so long as he can break wind without anybody hearing it. Issi b. Nathan taught as follows : Behind a fence [he may ease himself] so long as he can break wind without anybody hearing, but in an open place so long as nobody sees him.

מיתיבי יוצאין מפתח בית הבד ונפנין לאחורי הגדר והן טהורין

Against this [latter teaching] is quoted : They may go out from the entrance of the olive-press and ease themselves behind a fence, and they remain in a state of ritual purity !

בטהרות הקלו

They take a more lenient view in connection with [those who supervise] ritual purity.

ת"ש כמה ירחקו ויהיו טהורין כדי שיהא רואהו שאני אוכלי טהרות דאקילו בהו רבנן

Come and hear: [It has been taught:] To what distance may they go and remain clean? So long as one can see them! It is different with food-stuffs whose purity [must be supervised], because the Rabbis take a more lenient view in such a case.

רב אשי אמר מאי כל זמן שאין חברו רואה דקאמר איסי בר נתן כל זמן שאין חברו רואה את פרועו אבל לדידיה חזי ליה

Rab Ashe asked : What means "so long as nobody sees him," as stated by Issi b. Nathan? So long as his neighbour cannot see the exposed part of the body, but he may see the man himself.

ההוא ספדנא דנחית קמיה דרב נחמן אמר האי צנוע באורחותיו הוה א"ל רב נחמן את עיילת בהדיה לבית הכסא וידעת אי צנוע אי לא דתניא אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא

A certain funeral-orator who went down [to deliver an address] in the presence of Rab Nahman said, "How modest was [the deceased] in his habits!" Rab Nahman said to him, "Didst thou ever go into a privy with him that thou knowest whether he was modest or not? For there is a teaching : He only is called modest who is so in a privy."

ורב נחמן מאי נפקא ליה מיניה משום דתניא כשם שנפרעין מן המתים כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהן

But what had Rab Nahman to care about in this matter? Because there is a teaching : As the dead are called to account [for their deeds], so are the funeral-orators and they who respond ["Amen"] after them called to account.

תנו רבנן איזהו צנוע זה הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום

Our Rabbis have taught : Who is modest ? He who relieves himself at night in the same place where he relieves himself by day.

איני והאמר רב יהודה אמר רב לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק ותו רבא ביממא הוה אזיל עד מיל ובליליא א"ל לשמעיה פנו לי דוכתא ברחובה דמתא וכן אמר ליה רבי זירא לשמעיה חזי מאן דאיכא אחורי בית חבריא דבעינא למפני לא תימא במקום אלא אימא כדרך שנפנה ביום

But it is not so ! For lo, Rab Judah said in the name of Rab : A man should always accustom himself [to perform his natural functions] morning and evening so that it will be unnecessary for him to go far [and find a secluded spot]. And further, Raba used to go as far as a Mil by day ; but at night he would say to his attendant, "Prepare for me a place in the street of the town." Similarly used R. Zera to say to his attendant, "See whether there is anybody behind the Seminary, as I wish to relieve myself"! Read not [in the Baraita] "in the same place," but read "in the same manner that he relieves himself by day."

רב אשי אמר אפילו תימא במקום לא נצרכה אלא לקרן זוית

Rab Ashe said : Even if thou retainest the words "the same place" [there is no contradiction, because it means,] it is only necessary [to proceed] to a corner.

גופא אמר רב יהודה אמר רב לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק

It was stated above : "Rab Judah said in the name of Rab : A man should always accustom himself [to perform his natural functions] morning and evening, so that it will be unnecessary for him to go far [and find a secluded spot]."

תניא נמי הכי בן עזאי אומר השכם וצא הערב וצא כדי שלא תתרחק משמש ושב ואל תשב ותמשמש שכל היושב וממשמש אפי' עושין כשפים באספמיא באין עליו

There is a teaching to the same effect : Ben 'Azzai says : Rise early and go out, and act likewise after dusk so that thou needest not go a distance ; feel the need and then sit down, but do not sit down and then [wait to] feel the need, for whoever does so, even should they practise sorcery in Aspamia it will befall him.

ואי אנשי ויתיב ואח"כ משמש מאי תקנתיה כי קאי לימא הכי לא לי לא לי לא תחים ולא תחתים לא הני ולא מהני לא חרשי דחרשא ולא חרשי דחרשתא

But should he through forgetfulness act thus, what is his remedy ? On rising, let him say as follows, "Not to me, not to me ; no Tahim and no Tahtim ; not these and not from these ; no charms of a sorcerer and no charms of a sorceress."