Berakhot 124
תניא בן עזאי אומר על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע על כל מושב שב חוץ מן הקורה אמר שמואל שינה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא
There is a teaching : Ben 'Azzai says : Lie upon any couch but not on the floor ; sit upon any seat except a beam. Samuel said : Sleeping at dawn is like a steel edge to iron ; evacuation at dawn is like a steel edge to iron.
בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי עד דכפנת אכול עד דצחית שתי עד דרתחא קדרך שפוך קרנא קריא ברומי בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין
Bar Kappara used to sell proverbs for denarii : "While thou art hungry, eat ; while thou art thirsty, drink ; while the cauldron is still hot, pour out." "When the horn is sounded in [the market of] Rome, O son of a fig-seller, sell thy father's figs."
אמר להו אביי לרבנן כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו
Abbai said to the Rabbis : When you pass through the alleys of a town to go into the country, look neither to the one side nor the other, lest women be sitting there, and it is not proper to gaze at them.
רב ספרא על לבית הכסא אתא רבי אבא נחר ליה אבבא אמר ליה ליעול מר בתר דנפק אמר ליה עד השתא לא עיילת לשעיר וגמרת לך מילי דשעיר לאו הכי תנן מדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם אלמא לאו אורח ארעא הוא
Rab Safra entered a privy. R. Abba came and emitted a sound at the door. Rab Safra said to him, "Let the master enter." After leaving, R. Abba said to him, "So far thou hast not brought in the demon ; but thou hast received the tradition about the demon. Have we not learnt thus in the Mishnah : There was an open fire-place there [in the Temple-court], and a splendid privy ; and this was its splendid feature : if it was found locked, it was known that somebody was in there, but if it was found open, it was known that it was vacant. Hence infer that it is not proper [to speak in a privy]!
והוא סבר מסוכן הוא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון
But Rab Safra thought that it was dangerous; for there is a teaching : Rabban Simeon b. Gamaliel says : If the fecal discharge is kept back it causes dropsy, and if the fluid in the urinary duct is kept back it causes jaundice.
רבי אלעזר על לבית הכסא אתא ההוא פרסאה דחקיה קם ר' אלעזר ונפק אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה קרי עליה רבי אלעזר (ישעיהו מג, ד) ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום:
R. Eleazar entered a privy ; a certain Roman came and pushed him. R. Eleazar got up and went out ; and a serpent came and tore out the [Roman's] gut. R. Eleazar applied to him the verse : "Therefore will I give a man under thee" (Is. xliii. 4) — read not adam "a man" but Edom "an Edomite."
ואמר ואמרתי מיבעי ליה ותחס וחסתי מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך
It ought to be "And I said"; "but it spared"! It ought to be "but I spared." R. Eleazar said : Thus spake David to Saul, "According to the Torah, thou art liable to be put to death, because thou art a pursuer ; and the Torah declares that if one comes to kill thee, kill him first. But the modesty which is manifest in thee has spared thee." In what did [Saul's modesty] consist? For it is written, "And he came to the sheep-cotes by the way, where was a cave ; and Saul went in to cover his feet" (ibid. 5:4).
ומאי היא דכתיב (שמואל א כד, ד) ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו תנא גדר לפנים מן גדר ומערה לפנים ממערה להסך אמר ר' אלעזר מלמד שסכך עצמו כסוכה:
It has been taught that it was a fence within a fence and a cave within a cave. "To cover" — R. Eleazar said: This teaches that he covered himself like a booth.
(שמואל א כד, ה) ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט אמר ר' יוסי בר' חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם שנאמר (מלכים א א, א) והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו:
"Then David arose, and cut off the skirt of Saul's robe privily" (ibid. 5:5). R. Jose b. R. Hannina said : Whoever deals contemptuously with garments will in the end derive no benefit from them ; as it is said, "Now King David was old and stricken in years ; and they covered him with clothes but he could get no heat" (I Kings i. 1).
(שמואל א כו, יט) אם ה' הסיתך בי ירח מנחה אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים אותו דכתיב (שמות ל, יב) כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו' מיד (דברי הימים א כא, א) ויעמוד שטן על ישראל וכתיב (שמואל ב כד, א) ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב (שמואל ב כד, טו) ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד
"If it be the Lord that hath stirred thee up against me, let Him accept an offering" (I Sam. xxvi. 19). R. Eleazar said: Thus spake the Holy One, blessed be He, to David, Thou callest Me a "stirrer-up," behold I will cause thee to stumble in a matter which even school-children know ; for it is written, "When thou takest the sum of the children of Israel, according to their number, then shall they give every man a ranson for his soul unto the Lord... that there be no plague among them, when thou numberest them" (Exod. xxx. 12). Immediately "Satan stood up against Israel" (I Chron. xxi. 1); for it is written, "He stirred up David against them, saying, Go, number Israel and Judah" (II Sam. xxiv. 1). But when he numbered them, he took no ransom from them ; and it is written, "So the Lord sent a pestilence upon Israel from the morning even to the time appointed" (ibid. v. 15).
מאי עת מועד אמר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו רבי יוחנן אמר עד חצות ממש:
What is meant by ‘the time appointed’? Shmuel the elder, the son-in-law of R’ Hanina, answered in the name of R’ Hanina: From the time of slaughtering the continual offering until the time of sprinkling the blood. R’ Yochanan said: Right up precisely to midday.
(שמואל ב כד, טז) ויאמר למלאך המשחית בעם רב אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה למלאך טול לי רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות באותה שעה מת אבישי בן צרויה ששקול כרובה של סנהדרין:
"And He said to the angel that destroyed the people, It is enough [rab]" (ibid. v. 16). R. Eleazar said: Thus spake the Holy One, blessed be He, to the angel, Take for me the chief [rab] among them, so that through him I can punish them for their sins. At that moment Abishai b. Zeruiah died, who was equal [in worth] to the majority of the Sanhedrin.
אמר רב ראה יעקב אבינו דכתיב (בראשית לב, ג) ויאמר יעקב כאשר ראם ושמואל אמר אפרו של יצחק ראה שנאמר (בראשית כב, ח) אלהים יראה לו השה
Rab said : He beheld our father Jacob ; for it is written, "And Jacob said when he beheld them" (Gen. xxxii. 3). Samuel said : He beheld the ashes of [the sacrifice substituted for] Isaac ; as it is said, "God will provide Himself the lamb" (ibid. xxii. 8).
רבי יצחק נפחא אמר כסף כפורים ראה שנאמר (שמות ל, טז) ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו' רבי יוחנן אמר בית המקדש ראה דכתיב (בראשית כב, יד) בהר ה' יראה
R’ Yitzchak Nafcha said: He saw the money of the atonement, as it says, “You shall take the silver of the atonements from the children of Israel and use it for the work of the Tent of Meeting; it shall be a remembrance for the children of Israel before the Lord…” (Shemot 30:16) R Yochanan said: He saw the Temple, as it is written, “On the mountain, the Lord will be seen.” (Bereshit 22:14)
פליגי בה ר' יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני חד אמר כסף הכפורים ראה וחד אמר בית המקדש ראה ומסתברא כמאן דאמר בית המקדש ראה שנאמר (בראשית כב, יד) אשר יאמר היום בהר ה' יראה:
R. Jacob b. Iddi and R. Samuel b. Nahmani differ in this matter; one declaring that He beheld the atonement money, the other declaring that He beheld the Temple. The more probable view is that of him who said that He beheld the Sanctuary ; because it is said, "As it is said to this day, In the mount where the Lord is seen."
לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו': מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר כמאן דאמר אינש אדמקיפנא אדרי איעול בהא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא
Nor may one enter the Temple Mount with his staff"...; nor may he use it as a short cut [koppendaria]. What means koppendaria? Raba said : A short cut, as the word implies. But Rab Hanna b. Adda said in the name of Rab Samma b. R. Mari: It is as people say, "Instead of going round the row of houses, I will go through it" Rab Nahman said in the name of Rabbah b. Abbuha: If one enters a Synagogue not for the purpose of making it a short cut, he may use it in that manner.
רבי אבהו אמר אם היה שביל מעיקרו מותר אמר ר' חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנאמר (יחזקאל מו, ט) ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים וגו':
R. Abbahu said : If it was originally a public path, it is permitted [as a short cut for all]. R. Helbo said in the name of Rab Huna: Who enters a Synagogue to pray is allowed to use it as a short cut ; as it is said, "But when the people of the land shall come before the Lord in the appointed seasons, he that entereth by the way of the north gate to worship shall go forth by the way of the south gate" (Ezek. xlvi. 9).
ורקיקה מקל וחומר: אמר רב ביבי אמר ר' יהושע בן לוי כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו שנאמר (מלכים א ט, ג) והיה עיני ולבי שם כל הימים
And to expectorate on the Temple Mount is forbidden a fortiori. Rab Bebai said in the name of R. Joshua b. Levi : Whoever expectorates on the Temple Mount in this time is as though he expectorates into the pupil of his eye; as it is said, "And Mine eyes and My heart shall be there perpetually" (I Kings ix. 3).
אמר רבא רקיקה בבית הכנסת שריא מידי דהוה אמנעל מה מנעל בהר הבית אסור בבית הכנסת מותר אף רקיקה בהר הבית הוא דאסור בבית הכנסת שרי
Raba said : Expectoration is allowed in a Synagogue, because it is analogous to [the wearing of] a shoe — just as [the wearing of] a shoe is prohibited on the Temple Mount but is permitted in a Synagogue, so is expectoration forbidden on the Temple Mount but permitted in a Synagogue.
אמר ליה רב פפא לרבא ואמרי לה רבינא לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנא לרבא אדיליף ממנעל נילף מקפנדריא
Rab Pappa said to Raba (other versions : Rabina to Raba ; Rab Adda b. Mattena to Raba) : Why should one derive it [by analogy] from a shoe ; let him derive it from the short cut !
אמר ליה תנא יליף ממנעל ואת אמרת מקפנדריא מאי היא דתניא לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו ולא במנעלו שברגלו ולא במעות הצרורים לו בסדינו ובפונדתו מופשלת לאחוריו ולא יעשנה קפנדריא ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה (שמות ג, ה) של נעליך מעל רגליך רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן
He replied : The Tanna derives it from the shoe, and thou sayest [it should be derived] from the short cut — how can that be? For there is a teaching : A man must not enter the Temple Mount with his staff in his hand, his shoe upon his foot, and his money tied up in his cloth or in his money-bag thrown over his shoulder, nor may he make it a short cut ; and [the prohibition of] expectoration is derived a fortiori from the shoe — as in the case of a shoe which is not in itself contemptible the Torah declares, "Put off thy shoes from off thy feet" (Exod. iii. 5), must not expectoration, which is in itself contemptible, be all the more forbidden !
רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד, ב) כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך מלכי המלכים לא כל שכן
R. Jose b. Judah says : [This reasoning] is unnecessary ; for it is stated, "For none might enter within the king's gate clothed with sackcloth" (Esther iv. 2) — and is there not here an a fortiori deduction : If it is thus with sackcloth which is not a disgusting thing in the presence of human beings, must not expectoration, which is disgusting in the presence of the supreme King of kings, be all the more prohibited !