Berakhot 29

יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה

should first have evacuation, then wash his hands, lay Tefillin, read the Shema' and offer his prayers — that is receiving the kingdom of heaven in perfection.

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב (תהלים כו, ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' א"ל רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי]

R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : Whoever has evacuation, washes his hands, lays Tefillin, reads the Shema' and offers his prayers, the Scriptures ascribe it to him as though he had erected an altar and brought a sacrifice thereon ; as it is written, "I will wash my hands in cleanliness ; so will I compass Thine altar, O Lord" (Ps. xxvi. 6). Rabbah said to him : Does not the master think that it is as though he had bathed his whole body? [Yes]; for it is written, "I will wash [in cleanliness]" not simply "I will cause [mine hands] to be washed."

א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית

Rabina said to Raba : Has the master seen the Rabbinical scholar who has come from the West and said, "Who has no water wherewith to wash his hands should rub them with earth or pebbles or sawdust"?

א"ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא

He answered : Well has he spoken ; for is it written, "I will wash with water"? No; it is written, "I will wash in cleanliness," i.e. with anything that cleanses. And lo, Rab Hisda cursed anyone who went about in search of water at the time of prayer. This, however, applies only to the reading of the Shema', but for the Tefillah one may go for water.

והני מילי לק"ש אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והנ"מ לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:

How far may one go for it ? A Parsah. But this applies only in front of him ; in the rear he may not go even a Mil, [from which it is to be deduced] he may not go in the rear a Mil, but less than that distance is permissible.

<big><strong>מתני׳</strong></big> הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא

MISHNAH Who reads the Shema' without making it audible to his ear has complied with the requirements of the law. R. Jose says : He has not so complied.

קרא ולא דקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא

If he read it without distinctly pronouncing its letters — R. Jose says : He has complied with the requirements of the law ; but R. Judah says : He has not.

הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה:

If one reads it in the wrong order of its paragraphs, he has not complied with the requirements of the law. If one has read it but made a mistake, he returns to the place where he erred.

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי טעמא דר' יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ות"ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע

GEMARA What is R. Jose's reason [for declaring that unless the Shema' is read audibly the requirements of the law have not been fulfilled]? Because it is written, "Hear O Israel," i.e. let thine ear hear what thou issuest from thy mouth. And the first Tanna ? He holds that "Hear" [means that the Shema' may be read] in any language which thou hearest.

ור' יוסי תרתי שמע מינה.

And R. Jose [ — where does he find a basis in the Torah for this regulation] ? Both are to be derived from the word "Hear."

תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה

We have learnt elsewhere in the Mishnah : A deaf man who speaks but cannot hear may not separate the Terumah ; but if he has done so, his Terumah is valid.

מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא

Who is the authority for the teaching : [The Terumah separated by] a deaf man who speaks but cannot hear is post factum valid, but not ab initio?

אמר רב חסדא ר' יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר לא יצא

Rab Hisda said : It is R. Jose ; because we have learnt in our Mishnah : Who reads the Shema' without making it audible to his ear has complied with the requirements of the law. These are the words of R. Judah. R. Jose says: He has not so complied.

עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא אלא גבי ק"ש דאורייתא אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא

[not translated] Only in the matter of the reading of the Shema, which is an ordinance of the Torah, does R. Jose say that the man has not fulfilled his obligation ; but in the matter of Terumah [the deaf man would have fulfilled it], because it is a question of saying the benediction and the saying of the benediction is ordained by the Rabbis, and [the validity of the Terumah] is not dependent upon the benediction.

וממאי דר' יוסי היא דילמא ר' יהודה היא ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד אין לכתחלה לא

But how [do we know that the teaching in the quoted Mishnah] is R. Jose's? Perhaps it is R. Judah's, and he means to say with reference also to the reading of the Shema' that having read it inaudibly he has complied with the requirements of the law, but ab initio he should not read it so ? Thou mayest find proof for this in the fact that he states Who reads [the Shema' without making it audible], i.e. post factum it is valid, but not ab initio !

אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו דר' יוסי דאמר דיעבד נמי לא דאי ר' יהודה אפי' לכתחלה נמי יצא

They answer that the fact that our Mishnah states Who reads is intended to show how extreme is the view of R. Jose, for he means to say that even post factum it is not valid; since were it R. Judah, even ab initio it would still be valid.

במאי אוקימתא כר' יוסי ואלא הא דתניא לא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך

Having demonstrated that [the Mishnah about Terumah] is in accord with R. Jose, what, however, of the following ? There is a teaching: A man must not say the Grace after meals in his heart [inaudibly] ; but if he has done so, he has fulfilled his obligation. Whose view is this?

יצא מני לא ר' יוסי ולא ר' יהודה דאי ר' יהודה הא אמר לכתחלה נמי יצא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא

It can be neither R. Jose's nor R. Judah's. For were it R. Judah's, if the man had said [Grace inaudibly] ab initio he would also have fulfilled his duty ; if R. Jose's, even post factum it cannot be considered that he has done so. How is it then?

אלא מאי ר' יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא

It must be R. Judah's, and [his opinion is] post factum it is allowed, but not ab initio.

אלא הא דתני ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני

What, however, of the following? R. Judah, the son of R. Simeon b. Pazzi, taught : A deaf person who can speak but cannot hear may separate the Terumah ab initio. In accordance with whose view is this ?

לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי הא אמר דיעבד נמי לא

It can be neither R. Judah's nor R. Jose's. If R. Judah's, he permits it post factum, but not ab initio; if R. Jose's, he does not allow it even post factum.

אלא לעולם רבי יהודה ואפי' לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים

It is certainly in agreement with R. Judah, even though it be ab initio ; and there is no contradiction. The latter is his own opinion, the other the opinion of his teacher. For there is a teaching : R. Judah says in the name of R. Eleazar b. 'Azariah : When one reads the Shema' he must make it audible to his ear ; as it is said, "Hear, O Israel, the Lord our God, the Lord is one" (Deut. vi. 4). R. Meir said to him : Behold the Scriptures state, "And these words which I command thee this day shall be upon thy heart" (ibid. v. 6), i.e. the words depend on the Kawwanah of the heart. Since thou hast reached so far, thou mayest even suppose that

השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה.

R. Judah agrees with his teacher's opinion, and there is no contradiction, one being R. Meir's view and the other R. Judah's.

תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן

We have learnt elsewhere in the Mishnah : All are fit and proper persons to read the Megillah, except a deaf person, a mentally defective, and a minor. R. Judah allows a minor to read.

מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא

Who is the authority for the teaching that if a deaf person has read it, his recital is even post factum invalid? Rab Mattenah declared that it is R. Jose ; for we have learnt in our Mishnah : Who reads the Shema' without making it audible to his ear has complied with the requirements of the law. These are the words of R. Judah. R. Jose says: He has not so complied.

ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא

How can we know that [this quoted Mishnah] is R. Jose's view [and means that the reading of the Megillah by a deaf person] is also invalid post factum ;